סטאפילוקוקוס אוראוס – הצעה לתכנית להקטנת שיעור הנגיעות

סטאפילוקוקוס אוראוס – הצעה לתכנית להקטנת שיעור הנגיעות

 

כללי

 חידק זה משתייך לקבוצת החידקים המוגדרים "מדבקים". הדבר מתבטא ביכולת החידק

להדביק פרות אחרות בעקר בזמן החליבה באמצעות מגע עם חלב נגוע הנמצא על ידי הרפתן ו/או ציוד החליבה.

לאחר חדירתו והתבססותו ברקמת העטין מתחיל תהליך הפגיעה ברקמה עצמה עד להופעת

רקמה דלקתית-חיבורית שאינה מיצרת חלב, כמצב בלתי הפיך.

הנזקים מנגיעות בחידק מתבטאים בפגיעה ביכולת יצור החלב, עליה ברמת התאים הסומטים, פגיעה באיכות החלב וכן בהוצאת פרות מהעדר עקב אי הגבה לטיפול אנטיביוטי.

תכנית עבודה לביעור סטאפ. אוראוס מוצגת כתכנית שלמה הכוללת היבטים ממשקים, היגיינים ורפואיים.

תכנית זו מומלצת למשקים הסובלים מנגיעות של למעלה מ 10% מכלל הפרות. אין הדבר מונע ממשקים אחרים הסובלים מנגיעות נמוכה יותר לאמץ ולהתאים לעצמם חלקים מהתכנית הכוללת.

כל זאת במטרה להוריד את נגיעות החיידק בעדר ובמקביל לשפר את איכות החלב המשווק.

 

מטרות תכנית הביעור

1. זיהוי הפרות הנגועות ובידודן משאר העדר (בקבוצה נפרדת או הוצאתם המוחלטת).

2. מניעת הדבקה חדשה.

3. בקרה על יעילות טיפולים אנטיביוטיים – בעקר ב"יובש".

4. יצירת נוהל מעקב ובקרה בנושא בריאות העטין ואיכות החלב.

 

דרכי פעולה 

1. זיהוי הפרות הנגועות ובידודן כוללת:

א. בדיקה בקטריולוגית של כלל העדר לפי רבעים.

ב. פרות "חיוביות" נכנסות מידית לקבוצת "הנגועות" לאורך כל התחלובה.

ג. פרות "שליליות" חייבות בבדיקה נוספת לאחר שבועיים ורק כאשר התקבלו שתי תוצאות שליליות תחלב הפרה בקבוצת "הבריאות".

ד. קבוצת הממליטות מהווה למעשה "קבוצת-סינון" אשר ממנה תופרדנה הפרות לאחר קבלת תוצאת הבדיקה ל"בריאות" או ל"נגועות".
כל פרה/מבכירה לאחר המלטה (5-6 ימים) תדגם לפי רבעים בצורה סטרילית. כאמור בדיקה שלילית מחייבת בדיקה נוספת לאישור כעבור שבועיים. עד לקבלת תוצאה סופית מוגדרת למעשה קבוצת הממליטות כקבוצת "החשודות".

2. שמירת סדר חליבה קבוע: לאחר החלוקה הראשונית בעקבות בדיקת כלל העדר יש להמשיך ולשמור על סדר חליבה קבוע תוך התאמת הפרות הממליטות לפי הגדרתם הרפואית.
סדר חליבה הקבוע הוא:

א. "בריאות".

ב. ממליטות – "חשודות".

ג. "נגועות".

 

3.      מניעת הדבקה חדשה:

 

א. קיום נוהל עבודה קפדני בנושא חליבה היגיינית במטרה למנוע זיהום מחידקים מדבקים (ראה/י סעיף 7 בנוהל ביעור אגלטיא) כללים אלו חלים על כל קבוצות החליבה בלא יוצא מן הכלל.

ב. איסור קנית עגלות / פרות ללא בדיקה בקטריולוגית ובירור מקדים במעבדת המערך הארצי הקרובה.

ג. איסור הגמעת עגלות בחלב הנגוע בסטאפ. אוראוס (על עגלים איסור זה לא קיים).

ד. בדיקה בקטריולוגית של כל עגלה / פרה לאחר ההמלטה (ראה סעיף 1).

ה. חיטוי פטמות לאחר החליבה בריכוז וב PH המומלצים.

 

4.      בקרה ומעקב על:

 

א. יעילות הטיפול האנטיביוטי ביובש – מטרתו זיהוי הפרות הנגועות כרונית ומניעת הדבקות חדשות בעדר. יש לדגום כל פרה לפני היובש ולאחר ההמלטה (5-6 ימים).

ב. אבחון בקטריולוגי של דלקות קליניות ותת קליניות – יש לשלוח למעבדה לאבחון בקטריולוגי כל ארוע של דלקת קלינית וכן דגימות מפרות המופיעות עם סת"ס גבוה ("מיליונריות"). פעולה זאת חייבת להכנס לשגרת נוהל עבודה רציף וקבוע עם המעבדה.

ג. חומר חיטוי לפטמות – זהו גורם חשוב במניעת חידקים מדבקים לכן יש לשלוח מידי חודש דוגמא מהחומר המרוכז והמדולל תוך ציון שם החומר, היצרן, תאריך תפוגה, מס' אצווה וכו'.

ד. הוצאת פרות כרוניות – חייבת להיות הוצאה מבוקרת תוך התיעצות עם רופא המטפל ורופא המעבדה.

ה. אחזקה, נקיון וחיטוי של ציוד החליבה – חייב להכתב פרוטוקול עבודה המציין את המטלות היומיות, השבועיות והחודשיות הדנות בנושא הנ"ל. קביעת היעדים מול אישור ביצועם בפועל תוך התיעצות ומעקב עם מדריך ממשק החליבה תבטיח את ההצלחה בתכנית הביעור.

 

סיכום:

1. תכנית ביעור הסטאפ. אינה תכנית של "זבנג" וגמרנו, אלא מחייבת כניסה לנוהלי שיגרת עבודה ממשקית והיגינית לאורך זמן.

2. תהליכי המעקב והבקרה הקבועים בכל שלב יבטיחו את הצלחת התכנית.

3. קשר רצוף וקבוע בין הרפתן, רופא מטפל, מדריך ממש"ח ורופא המעבדה הינו הכרחי בישום מוצלח של ביעור החידק מהעדר.

4. בהצלחה !