שפכים ונהנים בענף רפת החלב

 

סקירה מקדימה: הרפורמה

לא ניתן לכתוב ולתאר את מצב השפכים ברפת הישראלית מבלי להזכיר ולו בפסקה את הרפורמה הסביבתית שעבר ענף רפת החלב בישראל בשנים 1999 – 2006. במסגרת הרפורמה, המבוססת על הסכמות של כל בעלי העניין, הוגדרה מתכונת הטיפול והשימוש בזבל מחד ומתכונת הטיפול בשפכי הרפת, מאידך, אשר גלשו מתחומי הרפת לסביבה וגרמו לזיהום של מקורות מים, אדמה, מי תהום ועוד. כמות התשטיפים הוערכה אז בכ – 1000,000,000 קוב בשנה.

הרפורמה כללה מספר תנאים, ביניהם בנייה מחודשת של סככות הרביצה לפרות, תוך שילוש השטח המקורה שניתן לכל פרה (21.8 מ"ר קירוי לפרה). בנוסף, נבנו מעקות מאצרה סביב לכל סככה על מנת למנוע גלישת זבל לסביבה. כך הרפת הפכה ל"רפת בועה" אשר אינה מאפשרת למים שפירים לעבור דרכה, להזדהם ולגלוש לסביבה ללא טיפול, ובכך מונעת זיהום מקורות מים וקרקע.

תנאי נוסף בנוהל הרפורמה היה חיבור שפכי הרפת (שפכי מכון החליבה וחצר ההמתנה) למערכת הביוב האזורית לאחר טיפול בבור שיקוע מוצקים, שהתקנתו נדרשה בכל רפת. חשוב להבהיר כי תנאי הרפורמה לא כללו ערכים כמותיים המותרים להזרמה למערכת הביוב, אלא רק קבלת אישור רישיון עסק כנגד הצגת בור שיקוע מוצקים. מכאן גם שלא פותחו שיטות וממשקי טיפול נוספים בשפכי הרפת עד כה.

ברפורמה זו ענף החלב חוייב להתאים את עצמו לדרישות סביבתיות חדשות שלא היו נהוגות קודם לכן, ונדרש להשקיע סכומים עצומים כדי לעמוד בתקנות החדשות. עלות הרפורמה הכוללת מוערכת בכ- 2 מיליארד ₪, אשר רובו מומן ע"י הרפתנים מהון עצמי (בהקיף של כ – 1.2 מיליארד ₪) וחלקו על ידי הממשלה (מענקי משרד החקלאות בהיקף של 0.6 מיליארד ₪).

הסדרת המט"שים – "תקנות ענבר":

במקביל (בתחילת העשור הראשון של שנת 2000) החלה עבודת הסדרה ורגולציה לכל נושא המט"שים בישראל (מתקן לטיפול בשפכים). לשם כך הוקמה "ועדת ענבר" בראשות דר' יוסי ענבר, שהיה בעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. בסיום עבודתה פרסמה הועדה את תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) תש"ע – 2010 (או בכינוין "תקנות ענבר"), אשר תוקנו כדי להגן על בריאות הציבור ולמנוע זיהום של מקורות המים משפכים וממי קולחין. בנוסף בקשו תקנות אלה לאפשר ניצול חוזר של מי קולחין כמקור מים, ולהגן על הסביבה – לרבות הגנה על מערכות אקולוגיות ועל המגוון הביולוגי, הקרקע והגידולים החקלאיים. תקנות אלה חילקו את איכות השפכים לשלוש קבוצות:

• "שפכים מותרים" – איכותם עד לערך טור ב' בטבלה: לא נדרש תשלום נוסף.
• "שפכים חריגים" – איכותם מעל הערכים בטור ב' אך קטן מטור ג' בטבלה: הזרמתם למט"ש מותנית בתשלום נוסף, בהתאם לנוסחת החישוב.
• "שפכים אסורים" – חורגים באחד מהפרמטריים הנוספים שהוכנסו לכללים. (הזרמתם גוררת תשלום נוסף, וכבד).

טור א' מרכיב	טור ב' ריכוז – מיליגרם לליטר	טור ג' ריכוז – מיליגרם לליטר
כלל מוצקים מרחפים (TSS)	400	1000
צריכת חמצן כימית (COD)	800	2000
חנקן קילדל*	50	100
זרחן כ P*	15	30

 

חשוב לצין כי מייד בתום הרפורמה הסביבתית בענף החלב ולאחר שהרפת עמדה בכל התנאים אשר נדרשו ממנה – לרבות התחברות מסודרת למט"ש, הצגת אישור ממט"ש קולט ובניית מפריד סטטי בשטח כמתקן קדם טיפול – נשמעו טענות רבות מהמט"שים כי זרם השפכים המגיע מהרפתות הינו קשה לטיפול וגורר אחריו בעיות רבות במערכות ההולכה, ובעיות טכניות רבות במט"ש עצמו.

הכללים של ועדת ענבר, אשר נכנסו לתוקפם בשנת 2010 חלו רק על תאגידי מים. בפועל, היו מעט מאוד רפתות (כחמש) שהיו מחוברות לתאגידי מים, כך שהבעיה היתה לרוב ולכאורה מתחת לפני השטח. למרות זאת ולאור הבעיות שעלו מהמט"שים, אנו בשטח עסקנו כל הזמן בניסיונות למצוא פתרונות אשר יעזרו לרפתות להתנתק מהמט"שים, אך מכיוון שלא היתה אכיפה מחייבת הרפתות באופן טבעי לא התנדבו לטפל בבעיה מיוזמתן ועל חשבונן.

החלת "תקנות ענבר" גם על הרפתות

בקיץ 2013, אישרה מועצת הרשות את החלת כללי שפכי התעשייה ("תקנות ענבר") גם על המועצות האזוריות. הסדרה זו אמורה היתה להיכנס לתוקף ביום ה – 1/1/2014 ולחול על המט"שים הנמצאים באחריות המועצות האזוריות, או במילים אחרות, על כלל רפתות ישראל. כך, הלכה למעשה, הפך הסטטוס של הרפתות בארץ מחקלאות לתעשייה.

יישום חוקים ותקנות אלה דרש כעת מהרפתות לעמוד בערכים המותרים על פי הכללים החדשים להזרמה למערכת הביוב, או לשלם את עלות הטיפול הנוסף בשפכים החריגים. בנוסף הוא חייב את הרפתות לעמידה בתקנים במוצא הרפת, ללא אפשרות למהילה בשפכי היישוב שבו היא ממוקמת. כתוצאה מכך, ייאלצו בעלי הרפתות לשלם סכומי עתק למט"שים בעבור הטיפול בשפכיהם, ומחישובים שערכנו מצאנו כי רפת ממוצעת במגזר השיתופי צפויה לשלם קנסות בגין החריגות באיכות השפכים בגובה של כ- 800,000 ₪ בשנה. המשמעות המיידית היתה סגירת הרפתות בישראל, מכיוון שלאף אחת מהן אין אפשרות לשלם את הסכומים המדוברים, במיוחד לרפתות במגזר המשפחתי.

"הוראת השעה" – דחייה של שנה לצורך התארגנות

במהלך אוגוסט 2013 וחרף (ולצד / במקביל) שימוע ציבורי שנערך בעניין, התקבלה ברשות המים פניה ממשרד החקלאות, לפיה יש לפעול להחרגת הרפתות במועצות האזוריות מתחולת כללי שפכי תעשיה, וזאת עד למציאת פתרון ישים כלכלית בעניינם. בתוקף סמכותה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962 ולחוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, אישרה מועצת רשות המים כי במסגרת הוראת שעה תידחה תחולת כללים אלה על כלל הרפתות המצויות במועצות האזוריות עד ליום 1.1.15 ובלבד שברפתות אלה קיים מתקן קדם טיפול. כמו כן הוחלט כי עד ליום 1.3.14 יגובש על ידי רשות המים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה והתאחדות מגדלי בקר מתווה זמני שיוחל במהלך הוראת השעה על הרפתות, ויסדיר את כל הקשור לשפכי תעשייה. מתווה זה ביקש לשקף ככל הניתן את התעריף הממוצע המשולם כיום על ידי הרפתות, בהתייחס לעומסים המוזרמים כיום על ידן ולשונות בין הרפתות (קיבוצית/מושבית). בנוסף, הוחלט כי תוקם ועדה בשיתוף אותם ארבעת הגופים, לצורך בחינת פתרון קבע לשפכי התעשייה ברפתות. על הוועדה היה להביא למועצת הרשות עד לתום הוראת השעה חלופות לפתרונות קבע ישימים כולל לוחות זמנים ליישומם.

בהתאם להחלטה שהתקבלה החלה ועדה מקצועית בראשות דר' הראל גל מרשות המים לשבת ולדון בנושא זה. תוך מספר חודשים גיבשה הועדה מתווה זמני, אשר שיקף ככל שניתן היה את התעריף הממוצע ששולם בזמנו (מאי 2014) על ידי הרפתות בהתייחס לעומסים המוזרמים כיום על ידן. התעריף שנקבע היה מקובל על כל השותפים.

לאחר שהושלם השלב הראשון המשכנו בתהליך שכלל יישור קו מול כל השותפים לגבי ההתנהלות ברפתות. על מנת לבחון פתרונות אפשריים הבנו כי אנו זקוקים למסד נתונים טוב ומדויק ככל האפשר, אשר יאפיין וישפוך אור על מספר היבטים:

• מדידת כמות המים המשמשים במכון החליבה וחצר ההמתנה.
• כמות ואיכות השפכים היוצאים ממכון החליבה לכיוון הביוב.
• אפיון השפכים. פרמטרים לדיגום מוצא רפתות ניקבעו עפ"י המלצה לדיגום רפתות בתקנות: COD (צח"כ), TSS (מוצקים מרחפים), N (חנקן קילדל ), P (זרחן), CL (כלוריד), Na (נתרן).

חשוב לציין שבכל העולם המערבי אין הזרמת שפכים מהרפתות למטש"ים אזוריים. מקובל בשגרה לפזר שפכים אלו בשטחים חקלאיים כדשן אורגני, ובעצם אנו נדרשים להמציא פתרונות. זו גם הסיבה שהמידע בנושא איכויות מים אלו לוקה בחסר.

ביצוע של סקר כזה צפוי היה לעלות סכומים גדולים מאוד, שכמובן לא היו בידי הועדה. כאן בא לידי ביטוי חוסנו של ענף החלב בישראל, הפועל תוך שיתוף פעולה וכוחות בהסכמות בין גופים שונים בענף – בין משרד ממשלתי (חקלאות) לבין מועצת ייצור חזקה והתאחדות המגדלים. יחד הוגשה בקשה מסודרת למימון הסקר לקרן המחקרים של מועצת החלב וקיבלנו אישור לצאת לדרך.

הסקר ותוצאותיו

הסקר נערך בין החודשים 9/2014 ל 10/2015. במסגרת הסקר נדגמו 23 משקים במגזרים ובאזורים שונים בארץ, אשר נתנו ייצוג הולם למגזר, לגודל הרפת, לשיטת חליבה ולשיטת הצינון בחצר ההמתנה. במשקים אשר נבחרו הותקנו מדי מים בכניסה למכון החליבה ולחצר ההמתנה על מנת ללמוד על צריכת המים במדורים אלו. במהלך הניסוי נערכו שישה סבבים בהם נדגמו השפכים המופנים למט"שים. הדגימות נלקחו אחרי המתקן קדם טיפול המצוי במשק, ונשלחו לבדיקה במעבדת בקטוכם בהתאם למדדים שנקבעו.

סקר השפכים הראה ערכים גבוהים בכל המדדים שנבדקו בכל הרפתות, לצד שונות רבה מאוד בין המשקים בכל הפרמטרים. שונות זו באה לידי ביטוי גם בדגימות בתוך אותו משק. מרבית הדגימות נמצאו עם ערכים גבוהים מהסף המותר. סקר זה מחזק את הטענה הגורסת כי ישנו קשר הדוק בין ערכי ה- TSS (מוצקים מרחפים) לבין ערכי ה- COD (צריכת חמצן כללית). עוד נמצא קשר בין גודל העדר לבין שימוש במים (קוב לרפת ליום). הסקר הראה הבדלים גדולים בין חודשי הקיץ והחורף בכמות המים לשימוש, כאשר חודש אוגוסט הינו החודש עם השימוש במים הרב ביותר בשני המגזרים. ממצא מעניין נוסף היה ההבדל בשימוש במים בחודשי החורף בין המגזר המשפחתי לשיתופי. כמו כן, ניתן היה לראות בבירור שישנם משקים בסדר גודל דומה המשתמשים בכמויות שונות של מים (תוצאה זו נכונה לשני המגזרים ולשתי עונות השנה).

לאור המצב המתואר, ביקשו חברינו בוועדה החרגה מלאה לענף הרפת בנושא האסורים (מלחים), בטענה כי ברשות המים חיברו את הרפת ובעלי החיים עם התעשייה ונתנו להם כללים דומים. הוועדה הבינה וקיבלה את עמדתנו, לפיה הפרה היא זו שתורמת את עיקר המלחים לשפכים ואין לרפתן יכולת לשלוט או להשפיע על כך. זאת בניגוד לתעשייה, שבה ניתן לשלוט היטב בפסולת קווי הייצור. יתרה מכך, טענו כי לא ניתן להפחית את כמות המלחים במנה, מאחר והדבר יפגע בבריאות הפרות (לכך צירפנו חוות דעת של אנשי מקצוע בכירים בענף – ד"ר יהושע מירון ממכון וולקני וד"ר גבי עדין מהמחלקה לבקר, שה"ם). השותפים האחרים בוועדה (נציגי רשות המים והמשרד להגנת הסביבה) אמנם הבינו את הטענות והסכימו עקרונית עם הבקשה, אולם בפועל לא ניתן היה לאפשר החרגה מלאה של ענף הרפת בשל בעיות משפטיות. לכן הוחלט להעלות את הרף של ערכי המלחים (כלוריד ונתרן) לכזה שניתן יהיה לעמוד בו ולא יחשוף את הרפתנים לקנסות כבדים, בגין רמות גבוהות של מלחים. הרף החדש – כלוריד 800 מג"ל (במקור 430 מג"ל) ונתרן 600 מג"ל (במקור 230 מג"ל) – נקבע על פי תוצאות הסקר כך שרוב הרפתות מסוגלות לעמוד בו.

מתקני חלוץ:

במסגרת מתווה לוקר, ניתנו לרפתנים מענקים עבור פתרונות קצה. מתקציב זה סוכם לקחת 2 מיליון ₪ ולהקים באמצעותם מספר מתקני חלוץ שיתנו פתרונות מקצועיים ישימים למגוון הרפתות בשני המגזרים בישראל.

בחודש יולי 2015 יצא "קול קורא" מסודר, אשר כלל דרישה לפיה המתקנים יתחילו לעבוד בתוך כ-7 חודשים ויהיו חשופים לציבור בשקיפות מלאה, כדי לבחון את הביצועים שלהם. 20 פרויקטים הוגשו, כשבחזית עמדו המשקים והרפתות אשר הביאו את עיקר היזמים ואת הטכנולוגיות.

יום השיפוט היה חגיגה של מקצועיות, יזמות ופריצת דרכים עולמית. כל שופט ממגוון המוסדות שהשתתפו דרג את ההצעות בפרמטרים שונים, ולבסוף נקבעו 9 מתקני חלוץ, שאמורים לתת תשובות לצרכים השונים של הרפתות: 3 מהם מציעים להתנתק מהמט"ש ו6 מציעים טיפול והזרמה למט"ש, 3 מיושמים ברפת המשפחתית ו6 ברפת הקיבוצית, וכולם צריכים להראות גם מודולריות לשני המגזרים וגם לגדלים שונים של רפת.

המתקנים הנבחרים:

מתקן 1: חברת בול טק אנרג'י פיתחה מסנן חול מיוחד ללא שטיפה נגדית, אשר שתי תכונותיו העיקריות הן סינון חומרים דביקים וצריכת מי שטיפה זניחה.

תאור המתקן: הטיפול מתבצע בעזרת שלושה מסננים בעלי טכנולוגיה שונה ודרגות סינון שונות, כשהמטרה היא לסנן החוצה את רוב המוצקים ובכך להוריד בצורה דרמתית את רמת ה –COD. פעולת הסינון היא פעולה פיזיקלית – מכנית ולא פעולה כימית.

שלבי הסינון: תחילה אוספים את כל השפכים ממשטח ההמתנה ומכון החליבה בבור שיקוע. לאחר מכן מעבירים את שכבת הביניים הנוזלית שבבור השיקוע לבור שאיבה, ממנו שואבים את השפכים ומעבירים אותם דרך מסנן פרבולי למיכל אגירה המשמש כמיכל איזון. ממיכל האיזון מעבירים את השפכים דרך שני מסנני WSMF שבכל אחד מהם יש מדיומים בגודל גס ועדין. לבסוף עוברים השפכים סינון נוסף דרך מסנן שלישי לליטוש סופי לפני שליחתם למט"ש להמשך טיפול. המתקן הוקם בשותפות "רפת גן" אשר בקיבוץ נגבה.

מתקן 2: מערכת ייחודית לטיפול פיזיקו כימי בשפכי רפתות. עקרון פעולת המערכת הוא שילוב מפרדה מכאנית לאחר תהליך הפתתה כימי, ללא שיקוע וללא הצפה. אל השפכים מוזרק כימיקל אשר גורם למיצוק (הפתתה) של המזהמים. לאחר שלב ההפחתה ניתן בקלות להפריד את הנוזל הנקי אשר מוזרם למערכת הביוב מהזבל היבש הנערם במאצרה ייעודית. הכימיקלים והמתקן עומדים בתקנים ומאושרים ע"י המשרד להגנת הסביבה. המתקן פותח ע"י חברת טבת טכנולוגיות מים, והוקם ברפת נוביץ במושב מרחביה ובקיבוץ עין החורש ברפת.

מתקן 3: (Dissolved Air Floatation) DAF- הוא מתקן וטכנולוגיה להפרדת מוצקים מיקרוניים (וריכוזם) בתהליך טיפול בשפכים תעשייתיים, חקלאיים ואחרים.

במתקן זה מוספים לשפכים כימיקליים מסוימים, הנקראים קואגולנטים ופלוקולנטים, בתהליך סדור, הגורמים לקולואידים להתגבש לגושי מוצקים הנקראים "פלוקים". חלק מהשפכים הנקיים (שפכים מטופלים) מסוחררים, ואליהם מוחדר אוויר בטכניקה מיוחדת, תחת לחץ. כאשר הזרם הזה משוחרר ללחץ אטמוספירי, מתקבל אפקט הדומה לפתיחת בקבוק סודה – משתחררת כמות גדולה מאד של בועיות אוויר קטנות ביותר. זרם זה מעורבל עם זרם השפכים שעברו הפתתה לתוך מיכל הדאף, בו המוצקים (ה"פלוקים") נדבקים אל בועיות האוויר ונוצרת בוצה הצפה אל חלקו העליון של המיכל. בחלק זה מותקן גורף בוצה מכאני הגורף את הבוצה אל מחוץ למיכל. הזרם הנקי ללא המוצקים (הפרדה של מעל ל 95%), משוחרר מהמיכל וזורם לביוב או להמשך טיפול. המתקן הוקם ברפת יד חיל אשר ביד מורדכי.

מתקן 4: מתקן קומפוסט אינטנסיבי בשיטה רציפה. המתקן מכונה "המתקן הקוריאני". הופך חומרים אורגניים שונים לקומפוסט לחקלאות ולשוק הציבורי והפרטי. פועל על עיקרון של הפיכה ועיבוד יומי של הזבל באמצעות חילזון מיוחד והחדרת אוויר דרך החילזון לתוך הזבל, תוך כדי הרטבת הערמה על מנת להאיץ את התהליך. מחזור הזבל נעשה בשלושה שלבים: שלב ראשון קבלת הזבל, ערבובו בתאית במקרה הצורך, ויצירת תנאים נחוצים לתהליך קומפוסטציה. שלב שני ייצוב הקומפוסט, במשך כ 30- יום, המתקן הופך את הזבל לפחות פעם ביום, תוך החדרת אוויר והוספת נוזלים (שפכים), ניקוז התשטיפים ואידוי עודפי הרטיבות. שלב אחרון ייבוש הקומפוסט והפיכתו למוצר. ניתן לדלג על השלב השלישי ולפזר ישרות בשדה. המתקן הוקם ברפת "תפן" אשר בקבוץ תובל.

מתקן 5: מתקן לגידול תולעים המייצרות "הומוס" וחלבון תולעים. תהליך העיכול על ידי תולעים קיים ומאד נפוץ בעולם ובארץ, בעיקר לשם ייצור דשן (ביו-הומוס). התוכנית המוצעת משדרגת את התוצרים של התהליך הקיים גם לייצור פרוטאין כמזון לבעלי חיים. למוצרים של החברה קיימים אישורים לשימוש מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד החקלאות. הטכנולוגיה המוצעת מאפשרת גידול תולעים בכל מזג אויר בתנאי ישראל, ומאפשרת לעמוד ביעד שכל תוצרי הרפת הינם מוצרים עם שוקי יעד (חלב, בשר, דשן אורגני, קמח תולעים). הטכנולוגיה עומדת בתקני שמירת סביבה, ללא כל שיירים או חומרי לוואי מטרידים, או מזהמים. השימוש בפטנט החברה בכלובים לגידול התולעים בחממה מאפשר לבצע טיפול בפרש ובנוזלי מכון החליבה במשך כל השנה – 365 ימים בשנה. המתקן הוקם בקיבוץ עין חרוד מאוחד.

מתקן 6: חברת אקווינד – מערכת ביולוגית אנארובית דו שלבית בתצורת UASB Up Flow Anaerobic) Sludge Blanket). המערכת בנויה על זרימה עילית (הכניסה מתחתית הריאקטור והיציאה מלמעלה) במהירות נמוכה יחסית. כתוצאה מהזרימה העילית, מצטברת בחלקו התחתון של הריאקטור שכבת בוצה אשר מהווה כ 50% מנפח הריאקטור. לשכבת הבוצה שני תפקידים עיקריים: האחד, הבוצה משמשת כמסנן ומרחיקה מוצקים מרחפים מהנוזל. השני – הבוצה משמשת כמצע לגידול בקטריות אנארוביות המפרקות את החומר האורגאני. מעבר הנוזל דרך שכבת הבוצה מבטיח מגע טוב בין הנוזל למיקרואורגניזמים ותורם לפירוק של חומר אורגאני מומס ומרחף. לאחר מעבר הנוזל דרך שכבת הבוצה, השפכים ממשיכים לעלות ומתנקזים לשוקת שנמצאת בחלקו העליון של הריאקטור. תוצר פירוק החומר האורגאני בתהליך האנארובי הנו ביוגז, הנאסף בחלקו העליון של הריאקטור ומשמש ליצירת חום או מים חמים לשימושי הרפת. המתקן הוקם ברפת או.תו.תו במושב באר טוביה.

מתקן 7: הטיפול בשפכים באמצעות Constructed Wetlands הינו טיפול באמצעות תהליכים טבעיים, ללא שימוש בציוד אלקטרו מכני, בו משולבים מנגנוני טיפול פיסיקליים, כימיים וביולוגיים. השפכים מוזרמים דרך מצע המורכב מחומרים טבעיים ועליו שתולה צמחייה המתאימה לסביבת שפכים. בתהליך הביולוגי מתקיימת ביו-דגרדציה טבעית באמצעות בקטריות המתפתחות באופן טבעי בסביבת בית השורשים של הצמחים הגדלים על פני ה wetland. ה"מזהמים" מהווים נוטריאנטים לבקטריות ונוצרות תרכובות יציבות לא מזהמות. ייחודה של השיטה הינו בהיותה חופשית בעיקרה מתחזוקה ומאוד אמינה. בתהליך זה ניתן לטפל בשפכים ממקורות שונים ולהגיע לאיכויות קולחים גבוהות. הטיפול נחשב כאקסטנסיבי, משוכלל ומחייב הקצאת שטח להקמת גני הטיהור. במקרה הפרטי הנדון ולפי בקשת מנהל הרפת תוכנן מתקן גדול מהנדרש על מנת להגדיל את הנידוף הטבעי באמצעות הצמחייה. בנוסף נבנתה בריכת אגירה לטובת אידוי וכל זאת במטרה להתנתקות כמעט מוחלטת מן המט"ש האזורי. המתקן הוקם ברפת בית זרע.

*המתקן של חברת "טבת מים וטכנולוגיה" זכה להקים שני מתקנים מתוך התשעה שנבחרו (אחד ברפת המשפחתית ומתקן נוסף ברפת השיתופית).

מתקן אחד מתוך התשעה לא הוקם.

במהלך התקופה המדוברת נערכו בבית דגן כ – 4 ימי עיון ארציים בנושא עבור הרפתנים ומרכזי המשקים ועבור כל מי שמתעסק בנושא (מדריכים, חוקרים, יזמים), במהלכם הוצגו מגוון של דעות ודרכי פעולה. בנוסף, התקיימו עשרות כנסים, ימי עיון והרצאות בנושא זה במסגרות אזוריות ובכנס מדעי הבקר בירושלים.

לסיכום, יש התחלה של פתרונות…

רשימת ספרות

דו"ח מסכם לתוכנית מחקר שמספרה 870-1554-10, הרטבת מרבצים על – ידי שפכי רפת לצורך הקטנת נפח השפכים. ה. מלכה, מ. פלדלייט, מ. רוזן, ז. יחיאלי, ד. נווה וי. קלגרד

דו"ח מסכם לתוכנית מחקר שמספרה 870-1602-15, נידוף שפכי מכון החליבה באמצעות מתקן קומפוסטציה אינטנסיבי באוורור מאולץ. ה. מלכה, ד. פלודה

דו"ח מסכם לתוכנית מחקר שמספרה, 870-1602-13, הקטנת הנזק הסביבתי משפכי רפתות ע"י הרטבת מצע זבל, מחוץ לסככות הרביצה. ה. מלכה, מ. פלדליי², ס.רוזן, ז. יחיאלי, ת. עבוד, ע. סמילנסקי, ה. קאופמן.

דו"ח מסכם – סקר להערכת כמויות ואיכויות של המים הנכנסים והיוצאים ממכון החליבה ומחצר ההמתנה. הלל מלכה, פרץ שורק, ענת לוינגרט-אייצ'יצ'יי, אפרים עזרא, גבי עדין, הישאם עומרי, דנה מיניס, מאיר ריכמן, יניב לבון.

דו"ח מסכם לתוכנית מחקר שמספרה, 870-6177-11, מציאת חלופות למערכת צינון אופטימלית, בחצר ההמתנה, ברפת. הלל מלכה, דובי סגל, מאורי רוזן, דויד נווה, מוטי פלדלייט, זאב יחיאלי, אמיר שפירא, זאב שרף, יניב לבון.

דו"ח מסכם לתוכניות מחקר שמספרה, 870-1636-18, ריאקטור סולארי מתקן חלוץ לנידוף שפכי הרפת ויצור קומפוסט מזבל המדרכים, הל מלכה, ארנון גורן, ברק לופן, יניב לבון.

דו"ח מסכם לתוכניות מחקר שמספרה, 596-0408-15, בחינת טכנולוגיית ננומרוכבים לטיפול בשפכי רפתות, הלל מלכה.

דו"ח מסכם לתוכניות מחקר שמספרה, 870-1601-13 הקטנת הנזק הסביבתי משפכי רפתות ע"י הרטבת מצע זבל, מחוץ לסככות הרביצה. ה. מלכה, מ. פלדלייט, ס.רוזן, ז. יחיאלי ת. עבוד, ע. סמילנסקי , ה. קאופמן.

מוסף הרפת והסביבה – ביטאון התאחדות מגדלי הבקר – חוברת מספר 369 אפריל 2014

כללי המים והביוב תאגידים ומועצות אזוריות – רשות המים