פֶּה וּטְלָפַיִם

מחלה בבעלי חיים מפריסי פרסה (בעיקר בקר, כבשים, עזים, חזירים, וחיות בר מפריסות פרסה, כצבאים וחזירי בר) הנגרמת על ידי נגיף (וירוס).
המחלה אינה ממיתה בדרך כלל את בעלי החיים הבוגרים, אלא פוגעת בכושר ייצור החלב שלהם לתקופות קצרות או ממושכות. בבעלי חיים צעירים (עגלים, טלאים, גדיים, גורי חזירים) עלול הנגיף לפגוע בשריר הלב ולגרום למוות.

המחלה מאופיינת בכושר הדבקה רב ביותר והיא נחשבת למחלה המידבקת ביותר של בקר וצאן, המסוגלת להתפשט על פני יבשות שלמות (כפי שקרה בשנת 2001 כשמגיפה אחת הגיעה לכל חלקי אסיה וחדרה לבריטניה, צרפת, אירלנד והולנד).

בישראל מבצעים השירותים הווטרינריים מעקב מדוקדק אחר תפוצת המחלה, וכל מקרה של גילוי המחלה מדווח לכל המשקים והמחלבות, ונמצא בפיקוח ווטרינרי.
עיקר נזקיה של מחלת הפה והטלפיים הם כלכליים, ובייחוד פגיעה בסחר הבינלאומי (יצוא בעלי חיים ומוצריהם), זאת מכיוון שהנגיף עלול להתפשט ולהדביק בעלי חיים בארצות היעד.