פְּרוֹבִּיוֹטִיקָה

משמעות המילה פרוביוטיקה היא – למען (פרו) החיים (ביוטיקה). מדובר במזונות ובתוספי מזון המכילים חיידקים "טובים", בעלי פעילות חיובית ויכולת פירוק רכיבי תזונה לחומרים רצויים למאחסן. במערכת העיכול שלנו קיימת אוכלוסיית חיידקים ענפה, רובה ידידותית וחלקה מזיקה. מטרת הפרוביוטיקה לשמור על האיזון בין חיידקים מועילים למזיקים, ולתרום לגיוון החיידקים שבמעיים. על החיידקים להיות בעלי תכונות מיטיבות לאדם, בעלי כושר הישרדות במערכת העיכול, בטוחות לשימוש, בעלי זיקה גבוהה למערכת העיכול האנושית שמקורה ברירית אדם, בעלי יציבות גנטית ועוד.

היום קיים מגוון רחב של מוצרים פרוביוטיים, הן בתעשיית החלב (יוגורטים, גבינות, משקאות מועשרים) והן בתוספי תזונה (אבקות או כמוסות). מוצרים אלה מכילים חיידקים ממשפחת הלקטובצילים (למשל: לקטובצילוס אצידופולוס ולקטובצילוס קזאי) והביפידוס (למשל: ביפידוס לונגום).

לחיידקים הפרוביוטיים השפעה על הבריאות הכללית של האדם ועל תפקודי גוף רבים. הם מהווים מחסום מפני פלישת מזיקים לגוף ולדם; מגינים מפני חיידקים פתוגניים (מזיקים), וירוסים ופטריות; מסייעים לפירוק ועיכול המזון; מסייעים בפעילות מערכת החיסון של המעי; מייצרים ויטמינים חיוניים; ומייצרים חומצות שומן המזינות את תאי רירית המעי הגס.

החיידקים הפרוביוטיים פועלים במספר מנגנונים: שינוי הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי לטובת החיידק הידידותי; תחרות ומלחמה ישירה בפתוגנים, על ידי תפיסה פיסית של השטח ומקורות המחייה; ייצור אנטיביוטיקה הפועלת נגד חיידקים אחרים; ייצור שומנים שפוגעים בחיידקים רעילים; שינוי בהרכב חלבוני המעי; שינוי בהרכב ובפעילות אנזימים המופרשים על ידי החיידקים המזיקים; והקטנת חדירות מולקולות בלתי רצויות מהמעי לדם.

אורח החיים המתועש המודרני יכול לגרום להפרת האיזון האקולוגי במעיים בכמה דרכים:
תזונה לא מאוזנת; שימוש ממושך באנטיביוטיקה; מתח נפשי; שימוש בהורמונים; וגם קרינה וזיהום סביבתי.