100 שנים של פיתוח כלים ושיטות לאבחון ולשיפור איכות החלב – ד"ר שמוליק פרידמן

 

דלקת עטין הנה מחלה הפוגעת במשק החלב. נזקיה גדולים למגדל ולתעשיית החלב. במהלך המאה האחרונה פותחו כלים ואמצעים לאבחון גורמי המחלה ובמקביל גם שופרו שיטות העבודה הממשקיות. כל אלו חברו יחד במטרה אחת למזער את הנזקים הכלכליים ולהבטיח לציבור הצרכנים חלב ומוצריו שהנם איכותיים ובטוחים יותר. אמצעי האבחון פותחו במטרה לעזור לזהות את המחלה וגורמיה החל מבדיקות שנעשו ונעשות ברפת (Cow Side Tests) ועד לפיתוח שיטות אבחון מולקולאריות מתקדמות המותאמות לבריאות העטין.

הכלל החשוב שלאורו פיתחו השיטות השונות היה ונשאר גם כיום "אם אתה יכול לנטר, לאבחן ולנתח את התוצאות- אתה תוכל להתמודד בהצלחה מול האיום הניצב מולך".

כלי האבחון הראשון שהשתמשו בו היה השימוש בחושי הראיה, המישוש והטעם. סימנים קליניים שבאו לביטוי בשינוי צבע, מליחות,בטמפרטורת העטין ,בכאב ובהרכב הפיזי הרגיל של החלב התריעו על כך שמשהו לא תקין מתרחש בעטין ויש להתייחס לכך בהתאם. למרות שהבקר בוית כבר לפני כ- 8 אלפים שנה הרי שכלי אבחון זה חשוב ביותר גם כיום ואין לוותר עליו למרות ההתקדמות הטכנולוגית .

בשנות העשרים של המאה הקודמת התחילה לראשונה התייחסות לנושא איכות החלב ברמת העדר ולא רק ברמת הפרה הבודדת. בשנים אלו פותחה בדיקת "ספירת חיידקים כללית" במיכל החלב . כלי אבחוני זה נתן אפשרות למדוד ולכמת את רמת החיידקים הכללית בחלב הגולמי טרם שיווקו לצרכן. הסיבות לאיכות נמוכה של החלב (קרי ספירה גבוהה של חיידקים) נעוצות בעקר בהליכים פגומים הקשורים להיגיינה של החליבה, הציוד הנלווה למכונת החליבה וכן באיסוף ושימור החלב במיכל הקירור. כיום אנו יודעים שגם לבריאות העטין תתכן השפעה על הספירה הכללית במיכל החלב וישנם חיידקים (בעקר משפחות הסטרפטוקוקים וCNS) שהפרשתם המסיבית מהעטין עלולה להשפיע גם על הספירה הכללית במיכל ללא קשר לאי תקינות היגיינית בציוד עצמו.

בסוף שנות החמישים פותח בארה"ב כלי חשוב ביותר והוא ה CMT (California Mastitis Test) בדיקה פשוטה וזולה זו המבוצעת ליד הפרה/עז/כבשה מאבחנת שינויים במספר התאים הסומטים ברמת הרבע/חצי ומאפשרת בצורה זו זיהוי ראשוני של חשד לנגיעות תוך עטינית תת קלינית טרם הופעת הסימנים הקלינים אם בכלל.

על בסיס ה CMT החלו בסוף שנות ה- 70 לפתח את הספירה הישירה של התאים הסומטים באמצעות פיתוח וישום טכנולוגיות מתקדמות של צביעת גרעין התא וקריאה פוטו אלקטרית. כיום כל הציוד האבחוני הנמצא במעבדה המרכזית נבנה על סמך פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אלו ומאפשר קבלת תוצאה כמותית ואיכותית תוך 8 דקות. ביצוע ביקורת החלב החודשית, מעבר לקבלת מידע לרכיבי החלב (חלבון, שומן, קזאין) מאפשרת לכל מגדל לעקוב אחר הנגיעות התוך עטינית ברמת הפרה (ספירת תאים סומטים) ולקבל החלטות מקצועיות בהתאם לבסיס המידע העדכני ביותר.

בשנות ה- 70 החלו גם בפיתוח שיטות מיקרוביאליות שאומצו מהרפואה הכללית והותאמו לאבחון הגורמים הפתוגנים בחלב. החלב נזרע על צלחות פטרי עם קרקע מזון מתאימה לכל גורם וכך ניתן היה לאבחן את גורמי הנגיעות הקלינית והתת קלינית בעטין. התוצאות, שהתקבלו הביאו להכרת הגורמים הפתוגנים ופיתוח שיטות מניעתיות ובחלקן גם טיפוליות כנגד אותם גורמים. כל זאת נעשה במטרה להביא להחלמה מהירה של העטין,צמצום הנזק הכלכלי ומניעת התפשטות המחלה בעדר. שיטה אבחון זו מקובלת גם כיום במעבדות המתקדמות לבריאות העטין ומרבית נפח הבדיקות מבוצעות בשיטה זו. במהלך השנים נוספו לשיטה הבסיסית הזו, כלי עזר ובדיקות נוספות אשר אפשרו זיהוי מדויק יותר של הגורמים השונים ומידת רגישותם לחומרים אנטימיקרוביאלים (חשוב להצלחת הטיפול). בעשור האחרון בארה"ב, בקנדה ובדרום אמריקה נבנו מעבדות שדה קטנות ברפת עצמה בעקר אצל המגדלים הגדולים (עדרים מעל 1000 חולבות) והרחוקים ממעבדה מרכזית.מטרת המעבדה היא לאבחן אבחון ראשוני בלבד של הקבוצה אליה משתייך הגורם הפתוגני. הדבר נעשה כדי לבנות פרוטוקול טיפולים ולהחליט בעקר במי לא לטפל (בארה"ב אין מטפלים לדוגמא בחיידקי גרהם שליליים כדוגמת א. קולי). בארץ אין מקום לישום שיטה זו עקב גודל העדר/מגבלות אבחון השיטה /קרבת מעבדה וכמובן עלות מול תועלת.

בתחילת המאה עשרים ואחת נעשתה קפיצה נוספת בפיתוח של טכנולוגיות מולקולריות (PCR ,RTPCR) המאפשרות זיהוי החלק הגנומי של החיידקים הפתוגנים. מערכת כזו הותאמה גם לבריאות העטין ומאפשרת כיום זיהוי חיידק (חי או מת) בחלב על בסיס זיהוי המבנה הגנומי שלו וכל זה תוך 4 שעות בלבד (לעומת 48 שעות בשיטה הקלסית). יתרון ישומי נוסף לשיטה זו הוא היכולת לנצל ולהשתמש בבדיקות המתקבלות מביקורת החלב לצורכי זיהוי פתוגנים בחלב, למרות נוכחות חומר משמר ואופן הדגום שאינו סטרילי. מחיר הבדיקה עדין גבוה בהשוואה לבדיקה המקובלת אבל פיתוח עצמי של רכיבי הבדיקה יוזיל את מחירה ויהפוך אותה לבדיקה זולה, מדויקת מאד ומהירה לפתוגנים בחלב.

לסיכום במהלך 100 השנים האחרונות התקדם מאוד נושא האבחון החל מהאבחון הקליני (נשאר חשוב ביותר גם כיום) ועד לפיתוח שיטות ניטור ואיבחון מולקולאריות ממוחשבות. שיטות אלו יחד עם פיתוח קיים של אמצעי עזר טכנולוגים /ממשקיים/ממוחשבים נוספים (פדומטר, מד רומינציה, מוליכות החלב) יאפשרו גם בעתיד למגדל ולרופא המטפל את הגברת הפיקוח והבקרה על בריאות העטין, איכות החלב ובריאות הציבור.