רעידת אדמה באזור העמקים – תרגיל יבש ב-16 בנובמבר קיימה מועצת החלב, בפעם השנייה בתוך כשנתיים, "תרגיל יבש" של היערכות למקרי קיצון, מלחמה או רעידת אדמה. הפעם התקיים התרגיל במפעלי העמק שליד מגדל העמק. לתרגיל הוזמנו רפתנים, אנשי משרדי החקלאות והבריאות, רשות המים, ארגוני ההובלה, אנשי משרדי איכות הסביבה והתמ"ת, רח"ל, אנשי המועצות האזוריות עמק המעיינות, גלבוע ויזרעאל, המחלבות, וכמובן אנשי מועצת החלב. בקרוב מתכוננת המועצה לערוך תרגיל נוסף, והפעם – בדרום הארץ. בפתיחת התרגיל אמר שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, כי אף שהמדינה אינה ערוכה לפתור את הבעיות של ענף החלב במהירות הנדרשת, רעידת אדמה היא אסון טבע שעלול לפקוד את מדינת ישראל בכל עת, ותוצאותיה עלולות להיות חמורות מאוד בענף. חלק גדול מיצרני החלב והמחלבות נמצאים באזורים המוגדרים בעלי רגישות ססמולוגית ועלולים להינזק באופן חמור. אחת מתוצאות הלוואי הקשות ביותר עלולה להיות משבר מים רחב היקף כאשר אין עדיין עתודות מים למצבי חירום. בדבריו הודה שייקה דרורי למשרד החקלאות, ליחידת הביטחון של רשות המים, למשרד הבריאות ולמועצה האזורית עמק יזרעאל על ההשתתפות והאירוח. דרורי אמר כי הוא מקווה שהתרחישים בתרגיל יהיו בגדר תרגילים עוד שנים רבות. אריה ברקול, ראש יחידת הביטחון ברשות המים, אמר "תסריט של אסון מים אינו דמיוני. כבר ראינו מדינה מאוד מסודרת כמו יפן נקלעת למצבי קיצון בעקבות הצונמי. יש מי שסבורים, כי אנחנו רחוקים מיפן והמציאות אצלנו שונה. אני רוצה להזכיר לכם כי לים התיכון יש היסטוריה של מקרי צונמי רבים יותר מאשר כל מקום אחר בעולם, וצונמי עלול לחזור ולפקוד את החופים שלנו ללא התרעה מוקדמת. ולכן, נכון נעשה אם נהיה מוכנים לקראת מצב שכזה. מאחר שכל מתקני ההתפלה וכל תחנות הכוח הן על קו החוף, הם יפגעו מיד. ביפן היתה מוכנות ברמה מסוימת לקראת מקרה של צונמי. מתקני הפקת החשמל שלהם היו מוקפים בחומות בגובה של חמישה מטרים, אלא שבמבחן האמת הן לא עמדו במשימה, כי גלי הצונמי היו גבוהים הרבה יותר. אצלנו תחנות הכוח ומתקני ההתפלה אינם מוגנים כלל נגד מצבי קיצון. גם מלחמה וטרור יכולים לפגוע במקורות המים שלנו…". לדבריו, בשנת 2006 הוחלט ברשות המים לעסוק בסוגיית ביטחון משק המים והיא מקיימת הדרכות בנושא לכל הגופים הרלוונטיים, ולאחרונה גם למגזר הכפרי. לאחר שהמשתתפים חולקו לשלוש קבוצות דיון, העלתה כל קבוצה את מסקנותיה והמלצותיה: קבוצת עמק יזרעאל: א. על פי דברי נציגת המשרד להגנת הסביבה, בעמקים ניתן לקבור פגרים בכל מקום ואין צורך במיפוי ובהכנות הנדרשות על ידי השירותים הווטרינריים (ניילונים, סיד וכדומה) ב. הטיפול הרפואי הנדרש בתרחיש ניתן לביצוע על ידי רופאי "החקלאית" ג. דרושות לפחות שלוש מיכליות מים כדי לספק את המענה הנדרש ממקורות מים בסביבה ד. יש לתכנן את השימוש במיכלים קיימים, כגון מיכלי דישון, מיכלי החלב וכדומה ה. חובה להציב בכל רפת מיכל מים ל-72 שעות. ממליצים לקבוע זאת כתקנה מחייבת. קבוצת עמק המעיינות וגלבוע א. יש לדרג את מקורות המים האפשריים לשימוש לפי דרישות משרד הבריאות, כלומר, בריכות מקומיות, מקורות מים טבעיים ובריכות דגים ב. הצורך במיכל מקומי לכל רפת חיוני, גם ככלי קיבול למים ממקורות שונים ג. יש להרחיב את ההדרכה וההסברה בקרב הרפתנים על פתרונות במקרה של משבר מים ד. על כל מגדל לדאוג לעצמו בתכנון הפתרון. מיכל מים בכל רפת הוא חובה ה. ממליצים לשקול הימצאותו של מיכל מים, ל-72 שעות, כתנאי לקבלת רישיון עסק לרפת ו. ממליצים לדרג מראש את מקורות המים האפשריים, ולקיים באופן שוטף בדיקות איכות של העיקריים שבהם ז. ממליצים למועצות האזוריות להחזיק מספר בריכות מים למצבי חירום ח. יש לבדוק מה גורל הבשר והחלב של פרות ששתו מים ממקורות טבעיים או אחרים. קבוצת התעשיינים א. ממליצים לפרט לכל מחלבה את רשימת מוצרי היסוד שתידרש לייצר בחירום, ולחשב את כמות המים שתידרש לכך במשך שלושה ימים ללא אספקה חיצונית. המחלבות יידרשו לאגום את כמות המים בהתאם לכך ב. יש למפות את מקורות המים הטבעיים ולקבל את אישור משרד הבריאות לשימוש בהם באופן שוטף ג. על משרד התמ"ת להסדיר את הקצבות המים בחירום למחלבות ד. השימוש במיכליות החלב להובלת מים אפשרי. בסיכום התרגיל הוחלט כי מועצת החלב תקים צוות היגוי שיעסוק בפיתוח הפתרונות והסוגיות שהועלו בתרגיל. הנושאים שיידונו בצוות ההיגוי: א. קידום התכנית להצבת מיכל מים בכל רפת והדרכים למימושה (תקינה, מימון) ב. הצורך בעתודת מיכלים במועצות האזוריות, אם כן כמה? ג. הסדרת השימוש במים ממקורות קיימים, טבעיים ואחרים, לרבות בדיקתם מראש על ידי משרד הבריאות ד. פיתוח דרכים להגברת המודעות לנושא בקרב הרפתנים ה. קביעת "תקן צריכת מים" למחלבות על פי צרכי החירום ו. הצורך בניסוי לבחינת השפעות השימוש במים ממקורות שונים על טיב הבשר ו/או החלב ז. פיתוח כללי "עשה ואל תעשה" למצב משבר מים: מעבר לחליבה אחת ביום, ייבוש פרות בהיריון, שינויים בהרכב המזון, עודפי חלב וכדומה. |