קיצור "תקופת היובש" וסיכון בשאריות אנטיביוטיקה

לאחרונה מסתמנת מגמה אצל רפתנים רבים והעוסקים בענף, לקצר את "תקופת היובש" של הפרות, מהתקופה ה"מסורתית" של סביב 60 ימים, ל-40-50 ימים, משיקולים מקצועיים-כלכליים מגוונים.

יחד עם זאת חשוב לדעת, שקיצור תקופת ה"יובש", עלול להגדיל משמעותית את הסיכון בשאריות אנטיביוטיקה – מ"טיפול היובש" – בחלב אחרי ההמלטה.

ברצוני להדגיש, שאין קשר, בין משך הפעילות האנטי-חיידקית של התרופה (ריכוז מינימאלי לעיכוב צמיחה = MIC), לבין הריכוז המקסימאלי של שאריות האנטיביוטיקה המותר בחלב, בבדיקות הסף-קבלה במחלבה.

כדי למנוע "תקלות" והפסדים כלכליים, אני ממליץ לנקוט באמצעי הזהירות הבאים:

לסמן בצורה בולטת פרות ש"יובשו", ולתעד את כל הטיפולים.

למנוע מעבר פרות "יבשות" לנחלבות (אגב, הסיבה השכיחה ביותר לשאריות).

לבצע בדיקת "צ'רם MRL" או "דלווטסט SP", לכל פרה ממליטה, מהיום הרביעי אחרי המלטה.

לשווק חלב החל מהיום החמישי אחרי המלטה (ראה/י תקנון איכות חלב גולמי – פרה).

להימנע מ"חישובי" אפקט הדילול של חלב מפרה בודדת במיכל הכללי.

לפרטים נוספים, נא פנו לרופא מטפל או לרופאי מאל"ה – מועצת החלב.

הבה נמשיך ונשמור כולנו על איכות החלב לטובת הענף.

ד"ר עדין שווימר