קטרת העור – שאלות ותשובות

מהי מחלת קטרת העור?

• מחלה נגיפית מדבקת אקוטית עד כרונית הנגרמת על-ידי נגיף D.N.A , מקבוצת CAPRI POX VIRUS. הגורם ל- LSD הוא מהנגיפים היותר גדולים 170- 260 על 300- 450 nm　 קיים רק סרוטיפ אחד והוא סרולוגית מאד קרוב לנגיף אבעבועות הצאן.
• הנפגע העיקרי מ – LSD הוא הבקר ובמיוחד הבקר לחלב.

מהו גורם המחלה?

• נגיף D.N.A מקבוצתCAPRI POX VIRUS הדומה במבנהו לנגיפי האבעבועות בכבשים ובעיזים, אך אינו זהה להם ואין הדבקה הדדית. הנגיף עמיד מאוד לתנאי הסביבה ועלול להישאר באזורים נגועים במחלה בעיקר אם אינו חשוף לשמש, למשך חודשים רבים.

האם המחלה מדבקת ובאיזה אופן?

• ההדבקה העיקרית היא בעיקר באמצעות חרקים עוקצים, זבובים ויתושים המשמשים כמעבירים מכאניים במיוחד לאחר עונות גשומות מאד. הנגיף מועבר הן ישירות מבקר נגוע לבקר אחר במגע ישיר, על ידי זהום מזון ומים בהפרשות, בעיקר רוק של בקר חולה בשלב הוירמיה.
• אפשרות נוספת של העברה והתפשטות המחלה היא החדרת הנגיף באמצעים מכאניים כמו מחטים מזוהמות בעת ההזרקה לבקר.
• המחלה עלולה להתפרץ במוקדים חדשים גם ללא העברת בע"ח, בנוסף לבקר הנחשב למאגר העיקרי של הנגיף, כנראה התאו האפריקאי משמש כפונדקאי.

מהו האבחון של המחלה?

• האבחון הוא על ידי סימנים קליניים, זיהוי הקטריות האופייניות, חום מתמשך ותמותה נמוכה. זיהוי הנגיף באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני היא הדרך המהירה או זיהוי בשיטת ה – PCR המבדילה בינו לבין אבעבועות צאן או זיהויו באמצעות בדיקות היסטופתלוגיות, הימונוהיסטוכימיה תוך שימוש בנוגדנים מונוקלונליים או אליזה לזיהוי אנטיגן. בידוד הנגיף בתרבית תאים נמשך זמן רב ומאפשר את הגדרתו המדויקת. בדיקות סרולוגיות לזיהוי נוגדנים ניתן לבצע על תרביות תאים על ידי סתירת הנסיוב או באליזה.

מהן קבוצות הסיכון להידבקות? כל הקבוצות הגיל בבקר

כיצד מזהים בקר חולה?

• בשלב הראשוני של המחלה מופיע חום של 41 – 41,5 מעלות צלזיוס הנמשך מספר ימים ומלווה בריור מוגבר, הפרשות מהעיניים, מהאף, אפטיה, חוסר תאבון, הפרעות נשימה וירידה דרמטית בתנובת החלב, קשרי לימפה חיצוניים מוגדלים, בצקת בגפיים, ובאזורים אחרים. הסימן המובהק ביותר הוא, הופעתן של קיטריות ( NODULE ) על פני אזורים נרחבים של העור, האף, העפעפיים, האוזניים, הבושת, שק האשכים, העורלה, על פני הפין, והרגליים.

• הקטריות הן תפיחות קשות בתוך העור שקוטרן נע בין 0.5 עד 7 ס"מ. חלק מהקטריות מתמזג לקטעי עור מעובים ונרחבים. הקיטריות נעלמות תוך מספר שבועות, נוצר תהליך של נמק ובסוף התהליך נוצרת צלקת. במידה והקיטריות מזדהמות עלולות להופיע מורסות מוגלתיות, דלקת ריאות ותמותה. התחלואה נעה בין 3- 85% והתמותה על פי רוב אינה עולה על 5%.

מהי תקופת הדגירה של המחלה?

• תקופת הדגירה של המחלה היא 2 – 5 שבועות. בהעברה על ידי עקיצת חרק תקופת הדגירה נמשכת 6 – 20 ימים ובמקום העקיצה מופיעה "קיטרית" NODULE)) ראשונה, בצורת תפיחה קשה בעור בקוטר של 1 ס"מ עד 10 ס"מ.

מהם אופני הביטוי של המחלה בקרב הבקר?

• פגיעה קשה בפוריות בייצור החלב, הבשר ותמותה. ההחלמה מהמחלה נמשכת חודשים רבים ודורשת השקעה בהזנה וטיפול ללא תמורה.

מה ההשפעות המחלה על בריאות הפרה?

• בחלק מהפרות הנגועות נרשמה ירידה תלולה ביצור החלב אף לפני הופעת הסימנים הקליניים העוריים (זוהי מחלת עור הנגרמת על ידי וירוס העובר כנראה על ידי יבחושים ומיני "מעופפים " המוצצים דם).

מהו הטיפול במחלה?

• כמו בכל המחלות הנגיפיות אין טיפול ספציפי, הטיפול הוא תומך, למניעת זיהומים משניים.

כיצד ניתן למנוע את המחלה בקרב הבקר?

• ריסוס וטיפולים אחרים להקטנת מספר החרקים העוקצים.

האם ישפיע גורם המחלה גם על החלב?

• אין כל השפעה על החלב בפרות חולות ומכאן גם אין סיכון לבריאות הציבור.

האם קיים סיכון בשתיית חלב מפרה שנחשפה למחלה?

• שלילי

האם יש חיסון נגד המחלה?

• קיימים שני סוגי חיסונים ושניהם תרכיבים חיים: האחד תרכיב שהוכן מהנגיף, גורם המחלה והשני תרכיב אבעבועות צאן.

איזו בקרה קיימת בשרשרת החלב (מהרפת מעד הצריכה) המבטיחה מניעת המחלה?

• הפעלת מערכת חיסונים בעיקר עזה באזורי סיכון על פי מידע מוקדם ופעולות הדברה כנגד מעבירי המחלה.

מה עושה המועצה כדי להפחית את הסיכון למחלה?

• השתתפות בסקרים ובמחקר לפיתוח חיסון יעיל יותר וכן השתתפות בנושא פינוי הפגרים למתקן הכילוי.

האם היו מקרים בארץ ובעולם?

• בשנות הארבעים המחלה התפשטה לכל מדינות אפריקה ומשנות השמונים, חדרה גם ליבשת אסיה, כנראה באמצעות יבוא בקר.
• בארץ המקרה האחרון היה בשנת 2007 בו היו מעורבים 9 מוקדים כולם סביב רצועת עזה. אחוז התחלואה בבקר לחלב היה מעל ל10 % בעוד שבבקר לבשר תחלואה הגיעה עד 44%. באירוע הנוכחי הושמדו 508 ראשי בקר.