קדחת הנילוס המערבי – שאלות ותשובות

1. מהי קדחת הנילוס המערבי?

נגיף קדחת הנילוס המערבי הינו ארבו וירוס ממשפחת ה-FLAVIVIRIDAE

מחלת קדחת הנילוס המערבי היא מחלה זואונוטית.הנגיף ידוע כפוגע במגוון רחב של בעלי חיים, יותר מ-150 מיני ציפורים, יונקים שונים כגון　: סנאים, כלבים, זאבים, סוסים ועטלפים.

2.  למה קוראים לזה קדחת הנילוס המערבי?

הנגיף זוהה לראשונה באוגנדה בשנת 1937 באזור הנילוס המערבי של אוגנדה ומכאן שמו

3.  מהם אפיוני המחלה?

המחלה הנגרמת על ידי וירוס הנילוס המערבי מאופינת במגוון רחב של ביטויים קליניים, החל בתסמונת תת קלינית שאינה מורגשת על ידי החולה דרך תסמונת של מחלה וירלית שגרתי ועד לאירועים של אנצפליטיס ומוות

מסקירות שבוצעו הן בארץ והן בעולם נמצא שהמחלה הקשה ומקרי המוות מופיעים רק בחולים הסובלים ממחלות קשות וכשל חיסוני קודם להדבקה, לאוכלוסיה הכללית מידת הסיכון הינה נמוכה.

4.  מה הסיבות להתפרצות המחלה?

הסיבות להתפרצות המחלה הינן נוכחות של יתושים הנגועים בנגיף. ניתן למנוע זאת ביעלות על ידי מניעת שלוליות בלתי מנוקזות ודגירת יתושים, בשמוש של חומרי הדברה מתאימים בהתאם להנחיות המשרד לאיכות הסביבה

5.  האם המחלה מדבקת?

בעיקרון כל אדם שנעקץ על ידי יתוש עלול להידבק. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי רוב היתושים אינם מודבקים בנגיף ואינם מעבירים אותו לאדם. זה שנדבקת בנגיף לא אומר שתחלה במחלה או שתחלה במחלה קשה. בדרך כלל רק בקשישים מתפתחת מחלה קשה צעירים סובלים בדרך כלל ממחלה קלה.

6.  באיזה אופן מתבצעת ההדבקה?

מעגל המחלה: מנגנון ההפצה של הנגיף מורכב ביותר והוא כולל מעבר בין יתושים לציפורים ויונקים רבים. ישנן ראיות כי קרציות יכולות לשמש כמנגנון משני להישרדות הנגיף בתקופות בהן ישנה פעילות נמוכה של היתושים. כאשר ציפור נעקצת לראשונה על ידי יתוש שנושא את הנגיף, היא תפתח מחלה כעבור מספר ימים עד שבוע. זמן המחלה אצל ציפורים (התקופה בה הן מדביקות יתושים שעוקצות אותן), נע גם כן בין מספר ימים לשבוע בדרך כלל. לאחר תקופה של שבועות בודדים (1-2), הציפור תמות

או שהיא תהיה מחוסנת לנגיף לתקופה ארוכה. בפעם הבאה שתיעקץ על ידי יתוש שנושא את הנגיף היא לא תפגע.

7.  איך המחלה עוברת לבני אדם?

הנגיף מועבר בעיקר על ידי עקיצות יתושי האאדס אלבופיקטוס הידועים גם בשם יתוש הנמר האסייתי, והוא נפוץ בעיקר על ידי ציפורים נודדות אשר נושאות אותו במהלך נדידתן. הנגיף יכול לעבור גם בתרומת דם או תרומת איברים, היריון, הנקה, שימוש במזרק או חשיפה לדגימת דם נגועה.

8.  מה משך הדגירה של המחלה עד להתפרצותה בבני אדם?

זמן האינקובציה של המחלה בבני אדם הוא 3-15 ימים כאשר שיא הוירמיה באדם מתרחש 4-8 ימים מההדבקה. עם זאת הוירמיה באדם אינה גבוהה ולכן נהוג להתייחס לבני אדם כ- Dead end host, כלומר בני אדם אינם מדבקים. שיעור התמותה מהמחלה הינו 3%-15% כאשר המחלה תוקפת בצורה הקשה ביותר חולים מבוגרים, בדרך כלל מעל גיל 50.

9.  מה סימני המחלה בבני אדם?

המחלה באדם הינה בדרך כלל ללא תסמינים קליניים, אך לעתים היא מלווה בבחילות, כאבי בטן, דלקת לחמית העין, שלשולים, פריחה בעור והתנפחות בלוטות הלימפה. בבדיקת דם שגרתית, ניתן למצוא אנמיה בערך בכ-40 אחוזים מהחולים. בערך ב-15% מהמקרים מופיעה דלקת קרום המוח, אנצפליטיס או דלקת חוט השדרה, במקרה של התפתחות דלקת קרום המוח עלולים להתבטא בכאבי ראש עזים, חום גבוה, נוקשות בצוואר (חוסר יכולת לקרב את הסנטר אל בית החזה בשכיבה), בלבול, חולשת שרירים, הכרה מעורפלת, בלבול וכאב באור חזק.

10.  האם קיים טיפול במחלה בבני אדם?

כיום אין טיפול יעיל כנגד המחלה (אין בדרך כלל תרופה או אנטיביוטיקה כנגד נגיפים), ולכן חשוב לנסות ולמנוע את הפצתה בדרכים שונות (בעיקר על ידי הפחתת אוכלוסיית היתושים).

11.  מהם קבוצות האוכלוסייה הרגישות?

כל אחד יכול להדבק בוירוס. אולם, אוכלוסיית גיל הזהב הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות ולפתח סימפטומים.

12.  האם רפתנים חשופים לפגיעה?

רפתנים חשופים למחלה באותו סיכון של האוכלוסיה הכללית

13.  האם קיים חיסון נגד המחלה?

לא קיים חיסון

14.  מהם סימני המחלה בפרה?

סמני המחלה בפרות הינן בלתי ספציפיים והמחלה נדירה בבקר. גם בקר חולה אינו מעביר את המחלה והא מוגדר כ _ Dead end ככזה שאינו מעביר את המחלה אחרי שנדבק

15.  כיצד ניתן לדעת על קיום המחלה?

במיקרים המחייבים אשפוז ניתן להוכיח את המחלה בטכניקות של ביולוגיה מולקלרית

16.  האם המחלה עוברת באוויר או בהפרשות?

המחלה אינה עוברת באוויר ובהפרשות

17.  האם המחלה עוברת באמצעות חלב?

המחלה אינה עוברת בחלב ומוצריו

18.  האם מותר לצרוך מוצרי חלב?

מותר לצרוך מוצרי חלב

19.  האם ניתן להמשיך לתת תחליפי חלב לתינוקות?

ניתן לתת תחליפי חלב לתינוקות בהתוויות הרגילות

20.  האם ניתן להמשיך לצרוך בשר?

אין ראיות שמוכיחות שניתן להדבק בקדחת הנילוס מאכילת בשר. הסיכון התאורטי להדבקות יכול להימנע ע"י טיפול נכון ובישול ממושך של הבשר לפני הצריכה שלו.

21.  איך ניתן לדעת מה טיב הבשר שיש ברשות הצרכן בזמן נתון?

בשר שעבר בקורת וטרינרית שגרתית ונשמר בתנאים מקובלים הינו ראוי לאכילה

22.  האם יש חשש להדבקות חיות מחמד במחלה?

מספר נמוך מאוד של כלבים וחתולים נגועים דווחו. כלבים שהודבקו בניסוי לא הראו שום סימפטומים לאחר ההדבקה. חתולים מסוימים הראו סימפטומים קלים ולא ברורים במשך השבוע הראשון לאחר ההדבקה. – בעיקר חום קל, ותשישות.

23.  האם בעולם היו מיקרי מוות כתוצאה מהמחלה?

כן היו מקרי מוות בעולם כולם בקשישים או במצב של כשל חיסוני

24.  מה המלצות משרד הבריאות?

המלצות משרד הבריאות הינן לבער את אוכלוסיית היתושים ובמקרה של תנועת אנשים באיזורים מוכי יתושים להשתמש באמצעי דחיית יתושים ( אלתוש ודומיו)

25.  האם יש בארץ אנשים החולים במחלה?

המחלה ידועה בארץ משנות ה- 50. התפרצויות של המחלה בארץ דווחו בשנות החמישים, בשנת 1957, ובשנות השמונים בחיילים בנגב. בשלוש השנים האחרונות אווזים נפגעו קשה מאוד מהמחלה. בשנת 1999 דווח על 9 מקרים של מחלה קשה בבני אדם מהם 2 הסתיימו במוות. בשנת 2000 נודע על תחלואה של כ- 430 חולים מהם 29 מקרים הסתיימו במוות. ריכוז של חולים בקדחת הנילוס המערבי היו בעיקר בישובים הבאים: כברי, טירת הכרמל, אזור כפר סבא – פתח תקווה, אזור הרצליה, אזור בקעת אונו ואזור יהוד – אור יהודה. בשנת 2001 חלה ירידה משמעותית במספר החולים, חלו 45 חולים ושלושה הסתיימו במוות, בשנת 2002 המשיכה מגמת הירידה – 34 אנשים חלו במחלה ו 2 מקרים הסתיימו במוות

26.  האם משרד החקלאות ומשרד הבריאות נוקטים בצעדים למנוע את התפשטות המחלה בארץ?

המשרד לאיכות הסביבה עומד בראש　צוות בין משרדי שהוקם לצורך יישום תכנית פעולה מתואמת, שתביא להפחתת הסיכויים להתפרצות נוספת של קדחת הנילוס המערבי.

להלן תחומי האחריות של הגורמים השונים:

	המשרד לאיכות הסביבה	משרד הבריאות	משרד החקלאות	רשויות מקומיות, צבא, מנהל אזרחי וכד'
תחום אחריות	יתושים	מחלה בבני אדם	מחלה בעופות וחיות משק	מניעה והדברה של מפגעי יתושים
פעילות כללית	ריכוז הפעילות הבין-משרדית, הדרכה, הנחיה, הסברה, פיקוח ואכיפה	איתור חולים והטיפול בהם	חיסון, איתור עופות משק חולים והשמדתם	מניעה והדברה של מפגעי יתושים
ניטור פעילות הנגיף	לכידות יתושים בוגרים, ניטור הנגיף בעופות בר באמצעות רשות הטבע והגנים	בדיקת הנגיף בבני אדם וביתושים, מיון והגדרה של היתושים	ניטור הנגיף בעופות תצפית (סנטינלים) בדיקת הנגיף בעופות משק ועופות בר

מילון מונחים

** יכתב לאחר סגירת התכנים

האתרים מהם נלקח המידע:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%93%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99

http://www.infomed.co.il/westNile.asp

http://www.fairfieldct.org/westnile.htm

http://www.cdc.gov/ncidod/dvbid/westnile/q&a.htm

http://www.sviva.gov.il/bin/sviva.jsp?z=NILUS

http://www.health.gov.il/wnf/index.html