סטרפטוקוקוס אגלקטיה – מידע כללי תאור מקרה

סטרפטוקוקוס אגלקטיה, הינו חיידק גרהם חיובי מדבק הגורם לדלקות עטין, בדרך-כלל תת-קליניות ממושכות (כרוניות). נגיעות בחיידק גורמת לנזק כלכלי רב, בעיקר מפגיעה ברקמות ההובלה והייצור של החלב בעטין, וממילא לירידה משמעותית בתנובות החלב (מכאן שמו אגלקטיה; א = אין, גלקטיה = ייצור חלב). בנוסף, הנגיעות בחיידק היא מהגורמים החשובים לעליה במספר התאים הסומטיים, פגיעה במרכיבי איכות החלב, ואף עלולה להתבטא בעליה בספירת החיידקים הכללית, במידה ומספר רב של פרות נגועות בחיידק.

החיידק הינו גורם מחלה זואונוטי כלומר, חיידק שעובר מהפרה לאדם, לרב משתיית חלב לא מפוסטר, ועלול לגרום למחלה אצל בני אדם כמו: דלקת בדרכי הנשימה העליונות, במפרקים, ואצל תינוקות אף לדלקת זיהומית של קרום המוח.

החיידק הינו חיידק הכרחי (אובליגטורי) של העטין, כך שהעטין הנגוע מהווה מאגר של החיידק בעדר, והמקור להדבקה של פרות נאיביות ("נקיות"), בעיקר במהלך וסביב החליבה.

עד לפני מספר שנים, מספר רב של פרות במספר רב של עדרים היו נגועים בחיידק.

המעבדות לבריאות העטין ואיכות החלב, שהוקמו בסוף שנות ה-70, החלו בתוכנית ביעור קדחתנית לבער את הנגיעות מהחיידק מעדרי החלב בישראל. תוכנית שמתנהלת מזה שנים רבות ברב המדינות המפותחות.

פעולות אינטנסיביות של הרפתנים והמעבדות לבריאות העטין ואיכות החלב הביאו לצמצום שיעור הנגיעות בחיידק שהוא מהנמוכים בעולם.

החיידק רגיש לאנטיביוטיקה (בעיקר לפניצילין), ולכן קל יחסית לבער את הנגיעות מהעדר.

הרפתנים הוותיקים שביניכם ודאי חשבו שנס לחו של החיידק, והצעירים שמבינכם, יתכן ולא מכירים כלל את החיידק והנזקים ממנו, אך לא כן. החיידק מאובחן מדי פעם ברפתות, לרב מקנית עגלות או/ו פרות ממשקים הנגועים בסטרפטוקוקוס אגלקטיה.

כיום ישנם כ-50 עדרים הנגועים בחיידק בשיעורי נגיעות שונים בין העדרים.

ראוי לציין שהמחלה איננה מחלה רשומה, כלומר אינה נכללת ברשימת המחלות שבתחיקה הווטרינרית, ושחלות עליהן חובת דיווח, הגבלות ואכיפה.

מאידך, בגלל הנזק הרב ממנה, חשוב לפעול כדי למנוע "כניסת" החיידק לעדר או לטפל במקרים בהם אובחנה הנגיעות.

 

תאור מקרה:

לאחרונה (נובמבר 2002), בודד החיידק מפרה אחת עם ספירות תאים סומטיים גבוהות, בעדר שיתופי עם היסטוריה ארוכת שנים ללא נגיעות בחיידק.

מתחקור המקרה, מתברר שלא נקנתה כל עגלה או פרה ממשקים אחרים. שבוע לאחר האבחון, נלקחו דוגמאות מכל הפרות הנחלבות ומהמיכל הכללי, ונמצאה פרה נוספת נגועה בחיידק.

ניתנה הדרכה לצוות הרפת שכללה: משמעות הממצאים, ביעור החיידק, בדיקות ניטור, הדרכים למניעת ההדבקה, ובעיקר במהלך החליבה ודרכי הטיפול.

"שם המשחק" להצלחת הביעור היא משמעת, ובעיקר בשגרת החליבה, והקפדה על ביצוע הפעולות וההנחיות במלואן.

בבדיקה שנעשתה אחרי 4 ימים אובחנו 18 פרות נגועות! כל הפרות הנגועות מאותה קבוצת חליבה.

לא אובחנה נגיעות במבכירות (קבוצת "המבכירות" נחלבת ראשונה). לפיכך, כנראה שהמקור לנגיעות איננו מהעגלות. העובדה שהמבכירות נחלבות ראשונות, מונעת הדבקה מהפרה/ות הנגועות, המהוות גם מאגר (הרבע/ים הנגועים) להדבקת פרות נאיביות ("נקיות") במהלך החליבה.

הפרות הנגועות הופרדו בקבוצת "נגועות" (שהוקמה במסגרת הביעור) ונחלבות אחרונות.

ראוי לציין שהזן האופייני לפרות נקרא: Streptococcus Group Bx.

זני סטרפטוקוקוס אגלקטיה אחרים מ-Bx, שמקורם לרוב בבני אדם, ובעיקר בלוע או בהפרשות ווגינליות (נרתיקיות), עלולים להוות מקור להדבקת עדר פרות חלב בחיידק.

משתי בדיקות שנלקחו מהחלב הכללי, הכולל גם את החלב של הפרות הנגועות, היתה צמיחה עשירה למדי של חיידקי סטרפ. אגלקטיה יחד עם סוגי חיידקים אחרים, אך ביחס מספרי גדול (כ-1:50).

עד לכתיבת שורות אלו בוצעו שלוש בדיקות שבהן נלקחו דוגמאות מכל החולבות, ובהן אובחנו סה"כ 23 פרות נגועות בחיידק אשר בודדו, טופלו, נחלבות אחרונות וממשיכים במעקב.

בבדיקות שנעשו במעבדה הרפרנטית לסטרפטוקוקים של משרד הבריאות, הוגדרו כל הבידודים כסטרפטוקוקוס אגלקטיה סרוטייפ BIa (זן ממקור הומני).

משטחי גרון נלקחו מכל אנשי הצוות, מרופא הוטרינר המטפל ומאיש השדה (ע"י אחות הקיבוץ). ההשערה, שהנגיעות החדשה בעדר מקורה הומני. איתור מקור החיידק חשוב, כדי למנוע הישנות ההדבקה.

לסיכום: 1. לפני הכנסת עגלות או פרות לרפת חשוב לברר במעבדות מאל"ה האם העדר נקי מנגיעות בחיידק. 2. הקפידו לשלוח דוגמאות מפרות חריגות – הבסיס לניהול יעיל ברפואה מונעת. 3. הקפידו על פעולות למניעת הדבקה ובעיקר: חליבה היגיינית, חיטוי פטמות אחרי החליבה ו"טיפול יובש" לכל הפרות ובצורה הנכונה.

ד"ר עדין שווימר