כלבת – שאלות ותשובות – עודכן ע"י ד"ר יעד דהן 16.7.2023

1. מהי כלבת?

נגיף הכלבת תוקף את מערכת העצבים והמוח, גורם לסימנים עצביים, לשתוקים ולמוות,　הן בבני אדם והן בבעלי חיים. למעשה, הכלבת מוגדרת בספר השיאים של גינס כמחלה הקטלנית ביותר ואחוזי התמותה מרגע הופעת הסימנים הקליניים מגיעים לכדי 100 אחוזים. עם טיפול נכון ניתן למנוע את ההשלכות הקטלניות של המחלה, אבל משהופיעו הסימנים הראשונים של המחלה, היא כבר　לא ניתנת לריפוי ותסתיים במוות.

בקר לבשר הינו פגיע יותר, שכן ישנה פחות הקפדה בסביבתו.

2. למה קוראים לזה כלבת?

משפחת הכלביים (כלבים ותנים) הנם המעביר העיקרי אך למעשה כל בעלי החיים היונקים בעלי דם חם יכולים להיות נגועים וגם להעביר את המחלה בתנאים מסוימים.

מהם אפיוני המחלה?

הסימנים של המחלה שונים ממין בעל חיים למשנהו ומתאפיינים בשינויי התנהגות. בעל חיים יכול להפוך לידידותי במיוחד (כגון שועל הנכנס לחצר או לבית) או לפחדן במיוחד (כלב שבדרך כלל חביב בורח מבעליו). אם המחלה לובשת את צורתה האגרסיבית, בעל החיים מרוגש, תוקף כל דבר שניכר בדרכו ומאבד את הפחד מאויבים טבעיים. אם המחלה לובשת את צורתה השקטה, בעל החיים מאבד כל פחד והופך לידידותי. בסוף המחלה מופיעים לעתים סימנים של שיתוק, קצף מהפה, רתיעה ממים ושינויים בקול.

על סמך שינויי ההתנהגות של בעל החיים יכול רופא וטרינר לחשוד כי בעל החיים חולה בכלבת, אולם בחלק מהמקרים לא נצפים כלל סימנים לפני המוות. הדרך היחידה לאמת את האבחנה היא בבדיקת המוח שלאחר המוות.

3. מה הסיבות להתפרצות המחלה?

כלבים משוטטים וחיות בר (תנים בעקר)שאינם מחוסנים מהווים מאגר לנגיף ומפיצים אותו.

על כן מפגעים המשמשים אטרקציה לחיות הבר כמו מזבלות, צפיפות אוכלוסין וכו', גורמים לריכוז גבוה של טורפים סמוך למגורי אדם ומעלים את הסיכון לחשיפה לכלבת.

המחלה מהווה איום על משקי המקנה ועל בעליהם כאחד.

4. האם המחלה מדבקת?

כן.

5. באיזה אופן מתבצעת ההדבקה?

המחלה נגרמת מנשיכה או סריטה של בעלי חיים חולים אשר במהלכה הנגיף קטלני מועבר ברוק אל תוך הפצע. בתקופת הדגירה החיה הנגועה בכלבת אינה מדבקת, ורק לאחר פרוץ המחלה, עם הופעת כל התסמינים, היא נחשבת למדבקת.

כיצד מגיע הנגיף אל הרוק?

עם הופעת הסימנים הקליניים למחלה הנגיף נודד מהמוח אל כל אברי הגוף ובמיוחד בלוטות הרוק דרך סיבי העצבים ומופרש ברוק .בשלב זה החיה יכולה להדביק בדרך כלל על ידי נשיכה/סריטה, אבל גם מעבר של הנגיף מליקוק דרך מגע רוק עם העין, האף או הפה או לפצע פתוח יכול לגרום להדבקה.　

6. באיזה אופן מתבצעת ההדבקה בבני אדם?

בני אדם נדבקים בעקבות נשיכות (ב-99% מהמקרים) או שריטות על ידי חיה נגועה. הדבקה יכולה לקרות כשחומר נגוע – בדרך כלל רוק – בא במגע ישיר עם רירית אנושית או עם פצעים טריים בעור.

7. מה משך הדגירה של המחלה עד להתפרצותה בבני אדם?

משך זמן הדגירה הינו ממספר ימים עד מספר שנים .

נגיף הכלבת עובר ממקום הנשיכה אל השריר, ומשם מתקדם באיטיות דרך עצב השריר במעלה מערכת העצבים ועד למוח. כל עוד הוא לא הגיע למוח, זמן זה נקרא תקופת דגירה, במהלכה לא מופיעים תסמינים אצל אדם שננשך. כאשר　נגיף הכלבת מגיע אל המוח, החומר הגנטי שלו כופה על התא לייצר נגיפים נוספים. הנגיפים יוצאים מתא העצב תוך הרס התא בו נוצרו ואז מתחילים להופיע סימני המחלה.

תקופת הדגירה משתנה לפי ריכוז הנגיף בנשיכה, וקרבת הנשיכה למערכת העצבים ההיקפית והמרכזית. ככל שריכוז הנגיף ברוק גבוה יותר וככל שהנשיכה קרובה אל המוח , כך לנגיף לוקח יותר פחות זמן להגיע אל המוח ולכן תקופת הדגירה מתקצרת. למעשה, קצב התקדמות הנגיף במערכת העצבים הוא כסנטימטר ליום.

8. מה סימני המחלה בבני אדם?

בשלב הראשון תסמיני הכלבת אינם ספציפיים, הם כוללים מגוון סימנים כמו שפעת, הקאות ושלשולים, דלקות גון, חום דמוי שפעת, גרד.

התסמינים יכולים לכלול כאב או הרגשת דגדוג או גרד בלתי ברורים, הרגשת שריפה או נימול באיזור הנשיכה.

בשלב השני כוללים התסמינים צורה סוערת 80% מהמקרים או צורה שיתוקית 20% מהמקרים.

אנשים עם צורה סוערת יכולים להראות סימנים של שינוי התנהגות, פחד ממים, ריור ולפעמים אף פחד מאוויר. לאחר כמה ימים מתרחש מוות מחנק שיתוק של שרירי הנשימה.

צורה שיתוקית מופיעה ב-20% מהמקרים. מאופיינת בשיתוקים כשהשיתוק מתקדם ממקום הנשיכה והלאה ומהמשך התפתחות איטית של קומה, ולבסוף מוות. לעיתים קרובות קורה שהצורה השיתוקית אינה מאובחנת נכונה ולכן הדיווח על שיעור היארעות המחלה הוא לקוי.

9.  מה עלי לעשות במקרה של הידבקות?

טיפול אפקטיבי דחוף, מיידית לאחר הנשיכה יכול למנוע הופעת סימפטומים ומוות.

טיפול מקומי בפצע: אמצעי הגנה חשוב הוא סילוק הנגיף ממקום ההדבקה באמצעים כימיים או פיסיים. לכן חשוב מיד לטפל בפצע. מומלצת שטיפה יסודית של המקום במים ובסבון למשך לפחות 15 דקות. רצוי להשתמש בחומרי חיטוי כיוד, פולידין ודומיהם שהורגים את הוירוס.

יש לפנות מיידית לרופא המטפל או ללשכת הבריאות המחוזית. לטיפול המשך במידה ויש צורך הכולל הזרקה של תרכיב פסיבי על הפצע ו-4 זריקות של תרכיב אקטיבי.

10. מהן קבוצות האוכלוסייה שבסיכון?

למרות שכל קבוצות האוכלוסיה נמצאות בסיכון, הכלבת נפוצה יותר בילדים בגילאים שמתחת ל-15 (50% מהחולים הם ילדים). בממוצע 40% ממי שמקבל מניעה שלאחר הדבקה הם ילדים בגילאי 5-14, ורובם זכרים.

כל מי שנמצא במגע מתמשך עם חיות העשויות להיות נגועות, במסגרת מקום מגוריו או עיסוקו, נמצא בסיכון כמו כן ומטיילים היוצאים לטייל באזורים נגועים במחלת הכלבת.

11.  האם רפתנים חשופים לפגיעה?

רפתנים מעצם עבודתם בטבע ועם בעלי חיים נמנים עם קבוצות האוכלוסייה שבסיכון ונמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר (מומלץ לחסנם).

12.  האם קיים חיסון נגד המחלה?

קיים חיסון בטוח ואפקטיבי לשימוש בני אדם. חיסון לפני חשיפה מומלץ לנוסעים במקומות עם סיכון גבוה, ולעובדים במקומות העלולים להיות נגועים, כמו עובדי מעבדות העובדים עם הנגיף החי, ווטרינרים ומטפלים בחיות משק.

13.  האם מומלץ לחסן צאן ובקר?

למרות שהחיסון אינו חובה אלא בגדר המלצה, מומלץ לחסן את עדרי הבקר והצאן בעיקר באזורים הקרובים לגבול בצפון הארץ ובאזורים בהם התגלתה המחלה .

לצפייה במפת אירועי הכלבת לחץ כאן

14.  מהם סימני המחלה בפרה/בכבשה/בעז ?

למעשה כל שינוי בהתנהגות הרגילה עלול להוביל לחשד לנגיעות במחלה. בין השאר, חוסר תאבון, לעיתים חום, ירידה בחלב ,געיה ממושכת, יחום בלתי נשלט , אפטיה או אגרסיה, רביצה, שיתוקים חלקיים או מלאים, כל הפרעה בפעילות המערכת העצבים המרכזית.

15.  כיצד ניתן לדעת על קיום המחלה באדם ובבע"ח?

אין בדיקות היכולות לאבחן כלבת בבני אדם לפני הופעת סימפטומים קליניים, ואם התסמינים האופיניים לכלבת, כמו הידרופוביה וארופוביה אינם מופיעים, קשה מאד לאבחן את המחלה. אבחון נגיף הכלבת מתבצע על רקמת מוח של בעלי חיים ואדם בניתוח שלאחר המוות בעזרת מבחן נוגדנים פלורוצנטי.

הבדיקות לבע"ח ולבני אדם נערכות במכון הוטרינרי ע"ש קימרון, הקריה החקלאית, בית דגן.

16.  האם המחלה עוברת באוויר או בהפרשות?

לא עוברת באוויר. עוברת באמצעות רוק כפי שהוסבר בשאלה מס' 6.

17.  האם המחלה עוברת באמצעות חלב?

לא.

18.  האם מותר לצרוך מוצרי חלב?

כן.

19.  האם ניתן להמשיך לתת תחליפי חלב לתינוקות?

כן.

20.  האם ניתן להמשיך לצרוך בשר?

כן, ניתן לצרוך בשר

21.  איך ניתן לדעת מה טיב הבשר שיש ברשות הצרכן בזמן נתון?

תמיד יש לוודא שהבשר נשחט ונארז בבתי מטבחיים /איטליזים בפיקוח השו"ט ומשרד הבריאות.

22.  האם יש חשש להדבקות חיות מחמד במחלה?

כן, חיית מחמד שאינה מחוסנת נגד כלבת עלולה להדבק במחלה.

23.  האם היו בארץ אנשים החולים במחלה?

בארץ, החל משנת 1996 עד 2011 סה"כ נפטרו 4 אנשים מהמחלה, בין השנים 1996-1997 נפטרו 3 אנשים, ובשנת 2003 נפטר אדם אחד.

24.  האם בעולם היו מיקרי מוות של בני אדם כתוצאה מהמחלה?

ברחבי העולם מתים מכלבת כ-55,000 איש מדי שנה. כל שנה מקבלים יותר מ-15 מליון איש את החיסון המונע לאחר ההדבקה כדי להמנע מהמחלה. מעריכים שללא החיסון היו מתים מדי שנה 327,000 איש.

25.  מה ניתן לעשות כדי למנוע את ההידבקות במחלה?

• צמצום כמות התנים, השועלים והכלבים המשוטטים בקרבת משקי חי- באחריות רשויות המדינה השונות. הדרכים ידועות, אך לא כל האמצעים וההיתרים ניתנים להפעלה.
• מניעת חדירת בע"ח לרפת ולמשק: לא קל במרעה ולא קל במשק חי המשולב באזור מגורים כגון רפת מושבית או קיבוצית. היכן שניתן ראוי לגדר. יש לגדר בצורה יעילה ומתאימה לתנים, שועלים וכלבים. ניתן להרתיע את הפולשים גם ע"י כלבי שמירה, מחוסנים נגד כלבת כמובן.
• חסון הצוות- בני אדם מחוסנים ע"י משרד הבריאות. מי שעובד זמן קצר או שנים רבות עם חיות משק, ובעיקר מי שמגמיע יונקים כבוגרים, והעשוי לבוא במגע עם פה, ראש או ריר של בהמה בכל גיל, ראוי לו להתחסן. החיסון יעיל ומגן לשנים רבות.
• הכרת המחלה: תסמיניה מגוונים, כל בהמה חולה בכלבת מתנהגת מוזר ולא בצורה זהה: געיות מרובות, תוקפנות, "דורשת", חסרת מנוח, מסתובבת ללא כיוון וכו'. אימות החשד ואבחון סופי אפשרי רק בבדיקת המוח לאחר המוות ורק במעבדת המכון הוטרינטי (בבית דגן). חשוב לדווח, לבדוק ולשלול כלבת בבדיקה, גם במקרים שהחשד קלוש.

26. מה המלצות משרד הבריאות?

אדם שנחשד בחשיפה יפנה ללשכת הבריאות המחוזית ויחוסן מידית על חשבון המדינה.

ראה נספח 2- רשימת לשכות בריאות מחוזיות.

27.  האם משרד החקלאות ומשרד הבריאות נוקטות בצעדים למנוע את התפשטות המחלה בארץ?

משרד הבריאות אחראי על החיסונים של בני אדם.

בנוסף, כל מקרה של נשיכת אדם ע"י כלב מחייב הסגרת הכלב ע"י בעליו. החובה להסגר הכלב אינה בסמכות משרד הבריאות, אך הוא הגוף המודיע מכיוון שהאדם הננשך מגיע ללשכת הבריאות המחוזית. הודעה על הנשיכה נשלחת בפקס לשו"ט והם אחראים על הודעה מיידית לבעל הכלב הנושך+ הוצאת מכתב.

משרד החקלאות אחראי על החיסונים של חיות הבר.

בנוסף, בשנת 1998 החלו בישראל בפרויקט חיסון אוראלי לחיות הבר (תנים ושועלים). בשנים הראשונות פוזר רק בצפון הארץ אך כיום מפוזר דרך האוויר אחת לשנה על פני כל המדינה כולל יהודה ושומרון.

במקביל לפיזור החיסון מתבצע נטור יעילות הפרויקט. הניטור כולל תצפיות על רמת "לקיחת החיסון" על ידי חיות הבר ובנוסף ניטור על מדגם של חיות בר.

28.  למי ניתן לפנות על מנת לקבל מידע נוסף לגבי המחלה?

ניתן לפנות למנהל המעבדה לכלבת במכון הוטרינרי

נספח א- מומחים לכלבת

נושא	שם	תפקיד	מוסד/חברה	טלפון משרד	טלפון נייד	מייל
כלבת	ד"ר בוריס יעקובסון	מנהל המעבדה לכלבת	המכון הווטרינרי, משרד החקלאות	03-9681727	פקס 03-9681721	davidd@int.gov.il
סיכונים בריאותיים אצל עובדי משק החלב	ד"ר מריו סקולסקי	מומחה לרפואה תעסוקתית			050-6284819	marios@nioi.gov.il

נספח ב- לשכות הבריאות המחוזיות

• • • • • אשקלון- מרכז רפואי ברזילי, אשקלון 08-6745710
        • באר שבע- רחוב התקווה 4, קריית הממשלה, באר שבע, 08-6263518
        • השרון נתניה　– שד' ויצמן 23 נתניה, -830011109
        • חדרה- רחוב הלל יפה 13 חדרה, 04-6240801
        • חיפה- שדרות פלי"ם 15 א' חיפה, 04-8633111
        • טבריה (כנרת(– אלחדף 40 ת.ד. 63, טבריה, 04-7610311/300
        • מחוז ירושלים- רחוב יפו 86, 02-5314811
        • נצרת- רח' 113 נצרת ת.ד. 2188, -655700004
        • עכו- רח' דוד נוי 17 עכו, 04-9955111
        • פתח תקווה- רח' אחד העם 31 פתח תקווה, 03-9051818
        • צפת- רחוב הפלמ"ח צפת, 04-6994222
        • רחובות- אופנהיימר 10 פארק ת.מ.ר. רחובות, 08-9485858
        • רמלה- רח' דני מס 3 רמלה, 08-9181212
        • תל אביב- רחוב הארבעה 12 תל אביב, 03-5634857