למעלה
שחפת – שאלות ותשובות
1. מהי שחפת?
מחלת השחפת נגרמת בדרך כלל על ידי החיידק Mycobacterium tuberculosis . בבקר נפוץ יותר המין Mycobacterium Bovis. החיידק בדרך כלל תוקף את הריאות אבל במקרים נדירים יתכנו זיהומים גם באיברים אחרים – מוח, עמוד השדרה או כליות.
תסמיני המחלה באדם:
- שיעול כבד מעל 3 שבועות ללא סיבה אחרת
- כאבים בבית החזה
- שעול דמי
- חולשה עייפות
- ירידה במשקל
- חוסר תיאבון
- חום צמרמורת
- הזעה בלילה
גורמי הסיכון המקשים על טיפול בשחפת הם מחלות ממאירות בעת הטיפול, מחלות של כשל חיסוני, סכרת, מחלות כליה כרוניות, תינוקות קטנים וקשישים.
2. מה אופן ההדבקה?
אדם לאדם: אדם החולה בשחפת פעילה מפריש את החידק (שחפת "פתוחה") ועלול להדביק אנשים שהיו קרובים אליו , בני משפחה, עמיתים לעבודה וכו'.
חיידקי השחפת, כשהם נמצאים בדרכי הנשימה, מועברים לאוויר, והם עלולים להתפזר בעזרת מעבר נשימתי בין אדם לאדם.
שחפת אינה מועברת על ידי מגע ופעילויות אחרות כגון:
- לחיצת ידיים
- אכילה משותפת של אוכל
- מגע דרך שימוש משותף בשירותים
- שימוש באותה מברשת שיניים
- נשיקות
- מגע עם בגדים של אדם חולה.
במקרים שבהם אדם שואף חיידקי שחפת עלול החיידק להדביק את הריאות. אדם כזה נחשב כמי שנחשף למחלת השחפת. חשוב לדעת שאדם כזה, שנחשף לחולה שחפת, אינו מדביק (שחפת "סגורה"). מי שמדביק הוא אך ורק החולה עצמו.
שוב – רק חולים עם מחלה פעילה יכולים להדביק. העלולים להידבק הם רק אנשים הנמצאים עמם במגע יום יומי.
הסטטיסטיקה מראה כי רק 10% מאלה שנמצאים ממגע צמוד עם חולה השחפת ידבקו. (כאמור, במצב זה הם אינם מדביקים). רק כ 1% מהנמצאים במגע צמוד יחלו במחלה לאחר מספר שבועות. הרוב המכריע של הנמצאים במגע לא ירכשו את החיידק.
פרה לאדם: אופן ההדבקה בין פרה לאדם ולהפך קורה גם הוא דרך נשימה ולא באמצעות מגע.
3. מה עושה מי שנחשף לחיידק השחפת?
במקרה ואדם נחשף לחיידק השחפת עליו לפנות לרופא אשר יבצע בדיקה פשוטה אשר תאבחן האם רקמותיו היו במגע עם החיידק ( בשלב זה הוא אינו מוגדר חולה ), במקרים של מבחן חיובי המעיד על מגע יש לפנות למשרד הבריאות אשר יטפל במקרה. הטיפול הוא אנטיביוטי.
4. מהם הדרכים למניעת העברת המחלה מבעלי חיים לבני אדם?
בעת גילוי מקרה של שחפת בעדר, באמצעות סרולוגיה חיובית או קליניקה, יש להפסיק מיד לשווק את החלב למחלבה.
יש לבדוק את כל העדר בדיקה סרולוגית. בהמות חיוביות סרולוגית יופרדו מהעדר ויוצאו ממנו. חידוש שיווק החלב יתבצע רק לאחר שכל הבהמות שליליות סרולוגית. העדר ימשיך להיות מנוטר על ידי השירותים הווטרינריים.
5. האם ניתן לשווק חלב מרפת בה התגלתה פרה נגועה?
כאמור, משרד הבריאות עוצר מיד שיווק למחלבה של חלב מרפת נגועה. המשרד מורה גם על השמדת חלב שעדיין לא עבר פיסטור. יש להשמיד את החלב הגולמי .
רק לאחר שהפרות בעדר נמצאו שליליות סרולוגית ניתן לקבל מהמשק חלב במחלבה ולפסטר אותו – כל זאת באישור משרד הבריאות.
חלב מפוסטר אינו מהווה סכנה.
6. מה קורה עם הבשר?
על פי הנחית משרד הבריאות אין סכנת הדבקות מאכילת בשר מבושל.
7. מהם האמצעים למנוע הופעת המחלה בעדרים בישראל?
כמו בארצות מפותחות אחרות, בישראל עד לאחרונה בוצע ניטור שחפת הן ברמת העדר באמצעות בדיקות טוברקולין (בבקר לחלב מדי 3 שנים ובבקר לבשר מדי 5 שנים) על ידי השירותים הווטרינריים, והן ברמת בתי המטבחיים. לאחרונה שונתה המדיניות ומזה 3 שנים לא מבוצעות בדיקות אלו.
