Bovine Leukemia Virus (BLV) -ליאוקוזיס הבקר ובריאות הציבור

 

ליאוקוזיס הבקר הנה מחלה הנגרמת על ידי נגיף (וירוס). אירוע המחלה בארץ כ- 10 מקרים ל- 100,000 ראשי בקר. הגורם למחלה נקרא (BLV) Bovine Leukemia Virus והוא נגיף ממשפחת הרטרו.

BLV יכול לגרום לכשל חיסוני בפרות נגועות. לא כל פרה הנגועה בנגיף יוצרת לימפומות ,למעשה המחלה מתבטאת רק ב- 10% מהפרות המזוהמות בנגיף.

הBLV הינו נגיף יציב (לא עובר שינויים ומוטציות) אשר מבנהו אינו משתנה. הנגיף יחודי לבקר גם כבשים ועיזים, הקרובים גנטית לבקר אינם נדבקים בנגיף באופן "טבעי", אולם אם מחדירים לדמם כמות "אסטרונומית" של הנגיף הם מסוגלים לחלות כמו הבקר. כל הניסויים להדביק יונקים אחרים (כולל קופים) בנגיף, לא צלחו.

מירב רפתות הבקר לחלב בארץ נקיות מהנגיף. מספר הרפתות הנגועות פחות מ- 10%.

עבודות מדעיות רבות, כולל סקרים אפידמיולוגיים רחבי הקף שניסו לבדוק האם נגיף הBLV מסוגל לזהם בני אדם ולגרום ללאוקומיות וגידולים ממאירים אחרים, לא מצאו קשר בין שכיחות הזהום בבקר לתחלואה בבני אדם. לאור העובדה שלא נמצאו נוגדנים לחלבוני מעטפת הנגיף (חלבונים הכרחיים בתהליך ההדבקה) בדם בני אדם, גם לא באלה שבאו במגע ישיר עם דם בקר נגוע, הוליכו למסקנה שנגיף הBLV אינו חודר לבני אדם.

לאחרונה, התפרסמו בספרות המקצועית המבוקרת, מאמרים ( ע"י קבוצת חוקרים מסוימת) בהם דווח על מציאות מקטעי ד.נ.א של BLV בנשים נגועות בסרטן השד כמו גם בנשים ללא סרטן השד . בכל מקרה לא אובחן הנגיף השלם. בקרב החוקרים, אשר חקרו את התופעה, אין תמימות דעים באשר לאפשרות שזיהום ב BLV גורם או מסייע להיווצרות סרטן השד בבני אדם.

הנוכחות של מקטעי ד.נ.א של BLV ברקמות השד בנשים פגועות בסרטן השד וכאלה שאינן פגועות, עדיין אינם הוכחה מספקת למעורבות BLV במחלה.

הגנום האנושי מכיל כ1% של ד.נ.א רטרו ויראלי שחדרו לגנום במרוצת התהליך האבולוציוני משך מליוני שנים. מקור מקטעי הגנום של BLV ברקמות האנושיות עדיין לא נחקר לעומקו.

כדי לקבוע בוודאות או למצער בסבירות גבוהה, האם BLV קשור לסרטן השד בבני אדם- דרוש מחקר נוסף. ( 1)

מעבר לכך בעבודות מחקר נמצא כי, פיסטור רגיל בחלב משמיד את נגיפי הBLV לחלוטין וכידוע בישראל חלה חובת פיסטור על החלב ומוצריו.

1.Can Bovine Leukemia Virus Be Related to Human Breast Cancer? A Review of the Evidence. Lucia Martinez Cuesta et .al J.Mammary Gland Biology and Neoplasia (2018) 23:101-107

זאב טריינין , פרופ' לאימונולוגיה ווירולוגיה וטרינרית

יו"ר קרן המחקר