אפלאטוקסינים – שאלות ותשובות

אחד האמצעים בעזרתם מתגוננים צמחים ופטריות נגד אויביהם הוא הפרשת רעלנים. בטבע נמצאים אלפי חומרים המוגדרים כרעלנים. חלקם נותנים טעם לצמחים, למשל – כל התבלינים, הקפה, קליפת המלפפון, עלי כרוב, צנונית. מידת הרעילות שלהם משתנה מצמח לצמח.

1. מהם אפלאטוקסינים?

זנים מסוימים של פטריות, הנמצאות באופן טבעי על פירות וירקות רבים, עלולים להפריש רעלנים (טוקסינים). קיימים כמאה וחמישים סוגים של רעלנים פטרייתיים, ואפלאטוקסין הוא אחד מהם.

גם פניצילין, למשל, הוא רעלן פטרייתי. הפרשת הרעלנים יכולה לקרות בתנאי מזג אויר או לחות מסוימים.

2. מהן השפעות האפלוטוקסינים על בריאות בעלי חיים?

האפלאטוקסינים חשודים כגורם מסרטן (קרצינוגן) המעודד התפתחות של סרטן בבעלי חיים.

הדוגמה הקלסית היא דג הפורל, בו מתפתח סרטן לאחר חשיפה בת מספר שבועות לחומר. בכמויות חשיפה גדולות מאד ולאורך שנים יש חשד להתפתחות סרטן הכבד גם בבעלי חיים יונקים, כולל אצל בני-אדם.

3. מהם מקורות הזיהום באפלטוקסינים?

• מיני הפטריות שמייצרות אפלאטוקסינים מתפתחות בחלקים החמים של העולם. האפלטוקסינים עלולים להימצא במגוון רחב של גידולים הנמצאים באיזורים טרופיים וסוב טרופיים כמו: תאנים, אגוזים, בוטנים, דגניים (בעיקר תירס) ועוד.
• כ- 50% מהמספוא הנצרך ע"י עדר החלב בישראל מיובא מחו"ל, וכולל גרעיני דגן (כיום בעיקר תירס, שיפון, חיטה וש"ש), כוספאות (סויה, חמניות, לפתית) וקמחים יבשים של מוצרי לוואי של התעשייה בחול, ובעיקר תעשיית התירס (גלוטן פיד, DDGS).
• שאר המספוא המואבס לעדר החלב כולל בעיקר מזונות גסים (תחמיצים ושחתות) ומזונות מקומיים, בעיקר רטובים (קליפות תפוזים, מי גבינה, גפת תירס, גפת בירה, לימונית ועוד) אך גם יבשים (כמו סובין ).

4. איזה סוגים של אפלאטוקסינים משפיעים על בריאות האדם?

אפלאטוקסין B1 הוא רעלן המשפיע על הכבד. באפריקה נמצא קשר בין אכילה של אפלאטוקסינים מסוג זה וסרטן כבד, שקשור גם למחלה קודמת בכבד – הפטיטיס B.

אפלאטוקסין M1 הוא מטבוליט של B1 (B1 עובד הידרוכסילציה בכבד ויוצר M1). הוא עלול להיות מופרש בחלב פרה. לא הוכח שמטבוליט זה גורם לסרטן.

5. מהי כמות האפלאטוקסינים המותרת במזון?

כדי לוודא שאין פגיעה מאפלאטוקסינים קיים בכל המדינות תקן לאפלאטוקסינים, שפירושו – הכמות המירבית של החומר היכולה להיות במזון. בחשיפה קבועה לחומר, כמות זו לא מזיקה לאדם. התקן הישראלי לאפלאטוקסינים במזון בעלי חיים הוא 20 ppb – parts per billion. התקן הישראלי לאפלאטוקסינים חלב גולמי הוא 50 ppt – parts per trillion. – זה זהה לתקן האירופאי . התקן האמריקאי הוא 500ppt, כלומר – התקן שלנו מחמיר פי 10 מאשר בארה"ב.

6. האם נמצאו חריגים מתקן זה בארץ?

מדי פעם נמצאים מקרים חריגים של מציאת אפלאטוקסינים בחלב. המקסימום שנמצא בארץ בבדיקה בודדת, במשך כל השנים בהן החומר נבדק, הוא 150 ppb. כמות זו נמוכה מהתקן האמריקאי. כל חריגה מחייבת את השירותים הוטרנרים לפתוח בחקירה לזיהוי מקורות הזיהום. עד כה, נערכו חקירות בכל פעם שנמצאה כמות מעל המותר, אך ללא תוצאות.

7. האם יש שיטה לנטרול אפלטוקסינים?

מזון החשוד כמזוהם באפלאטוקסינים צריך להיזרק ולא להגיע לבעלי חיים.

8. מהן השפעות האפלוטוקסינים על בריאות האדם?

לאפלוטוקסינים בכמויות גבוהות ביותר ( מעל 100PPB)תתכן השפעה על בריאות האדם. השפעה זו מתבטאת בעיקר בנזקים לרקמת הכבד וביטויים קליניים הקשורים בהפרעות אלו.

9. כיצד מזהים בעל חיים חולה?

בעלי חיים נחלבים, כמו פרות, כבשים ועיזים, אינם מראים סימני מחלה כשהם חולים כתוצאה מאפלאטוקסינים. המגדל אינו יודע שבעלי החיים חולים, ומכאן החשיבות של בדיקות המזון והחלב. בעלי חיים אחרים , כמו כלבים, נראים חולים.

10. מה יכולים לעשות המגדלים כדי להפחית את הסיכון להיווצרות אפלטוקסינים?

על המגדלים לוודא שהמספוא בו הם מאכילים את בעלי החיים מגיע ממקור בטוח ומבוקר. יש לשמור עליו בתנאים נאותים ולהמנע ככל האפשר מיצירת תנאים העלולים לעודד שגשוג פטריות כמו חום ולחות.

11. מה המדינה יכולה לעשות כדי להגן על בריאות הציבור מאפלוטוקסינים?

א. ישראל מייבאת חלק גדול מתצרוכת הגרעינים שלה מארה"ב אירופה וקנדה. בישראל יש מודעות גוברת והולכת להימצאותם של אפלאטוקסינים במזון המיועד לבעלי חיים ועל כן יש בדיקות של ייבוא.

ב. על פי התקנות לאיכות מספוא, נבדקות כל האניות המגיעות ארצה לשורה של גורמי סיכון פוטנציאליים, על פי מטריצה של דרגת הסיכון, אולם כולן נבדקות לאפלאטוקסין ((B1, משום שהוא רלוונטי לבריאות הציבור מהיותו עובר לחלב, ועלול להתרכז בו עד פי 20 מריכוזו במזון (המקור האפשרי היחיד לטוקסין). המיון הראשוני נעשה בקיטים מקובלים והתוצאות החיוביות נבדקות במעבדה בבדיקה מיוחדת.

ג. מספוא מיובא חשוד באפלטוקסין אינו מותר בשיווק ובשימוש בארץ.

ד. מאידך, הבדיקות הנעשות על מספוא מקומי הנן נדירות, בעיקר לגבי מזונות גסים ומוצרי לוואי רטובים.

ה. רמת בדיקה נוספת שנעשית היא בדיקת ריכוז אפלטוקסין M1,( מטבוליט של B1) בחלב גלמי ברמת המשקים (כ-250 דגימות בשנה). החלב נדגם מטנק החלב במשקים ע"י אנשי הלשכות הוטרינאריות, ונבדק במעבדה לבדיקת שאריות מן החי של המכון הווטרינרי.

12. האם הזיהום עובר בחלב?

אפלאטוקסין M1, הנוצר מאפלאטוקסין B1 , מופרש בחלב של חיות שונות, כולל האדם . מכאן שחלב ומוצרי חלב עלולים להיות מזהמים בטוקסינים גם כשהחיות עצמן לא אובחנו כחולות.

אפלאטוקסינים מועברים בחלב אם.

13. איך מזהים חלב מזוהם?

חייב בבדיקה מיוחדת במעבדה – למשל בקטוכם.

14. מה יקרה אם אשתה חלב מזוהם?

הסיכוי שחלב בישראל יהיה מזוהם באפלוטקוסינים הינו כמעט אפסי בשל המעקב והבקרה על מזון הבקר, המצב הבריאותי של החולבות ועל איכות החלב.

15. האם היו מקרי זיהום באפלוטוקסינים בארץ?

• אחד מסוגי המזון לכלבים מסוג "נוטרה נאגטס פרפורמנס", מתוצרת חברת דיאמונד, שיובא לארץ, הכיל אפלאטוקסין במינונים גבוהים מהרגיל. בעקבות החלטת ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי החומר מסוכן ביותר, מיהרה 'כצט' להוריד את　שקיות המזון ממדפי החנויות בארץ. בהרעלה מתו מספר כלבים.

thttp://www.health.gov.il/pages/printer.asp?maincat=51&catid=330&pageid=2470

מילון מונחים

• שרשרת המזון
• תרכובת כימיות
• ניטור
• מערכת אימונולוגית
• מערכת הורמונאלית
• אוצוות

• החומר (PCB)
• קרצינוגן – מונח המתייחס לגורמים המעודדים התפתחות של סרטן באדם או בבעלי חיים