מכונת החליבה כגורם לשלמות החליבה ובריאות העטין

הסיבות לנגיעות תוך עטינית הנן רבות ומושפעות משילוב של מספר גורמים כגון; ממשק חליבה לקוי, ממשק הסככות, תכונות הפרה והפטמות, הזנה ובריאות העדר וכמו כן נזקים מכאניים או סביבתיים שנגרמו לפי הפטמה ו"פקק" הקרטין בתוכה. הנזקים העלולים להיגרם מתפקוד לקוי של מכונת החליבה כוללים: נזקים לקצה הפטמה, פי הפטמה, תעלת מבוא הפטמה, ורקמת הפטמה עצמה או ממעבר פתוגנים והדבקות צולבות בין הפטמות או הפרות.

בטנות חליבה:
מכל רכיבי מכונת החליבה רק בטנות החליבה באות במגע ישיר עם הפרה ואין רכיב אחר במכונה המתפקד תחת אילוצים כל כך מחמירים, ברוב מכוני החליבה הבטנה פועמת כל שנייה ובמקרים רבים מעל מיליון פעמים בחודש, כמו כן היא נמצאת בזמן החליבה במגע עם רכיבי החלב השונים ובנוסף בזמן שטיפת המערכת היא חשופה לחומרים כימיים שונים. החלפת הבטנות לפי המלצות היצרנים מבטיחה גמישות מיטבית של הגומי, אחיזה טובה בפטמה, וחליבה מהירה יותר. כמו כן החלפה בזמן מפחיתה את הימצאותם וגודלם של סדקים בגומי, שהם אכסניה לחיידקים העלולים להיות גורם להדבקה בין הרבעים או הפרה בזמן החליבה.

פעימה:
פתיחה וסגירה מחזורית של הבטנה נועדו למנוע בצקת בפטמות, האצת ייצור הקרטין בתעלת מבוא הפטמה, הסרת הקרטין בזמן החליבה, עידוד הפרשת אוקסיטוסין להורדת חלב ומניעת כאב. נמצא שהיחס חליבה: מנוחה המיטבי הוא של 65:35 – 60:40 . הזמן הרצוי שהבטנה תהיה פתוחה (שלב יציאת החלב) (שלב B) צריך להיות בין 500 – 600 מילישניות (אלפיות השנייה) וסגורה (שלב D) לפחות 200 מילישניות.

רמת ואקום העבודה:
בחליבה מכאנית החלב נשאב מהעטין על ידי מפל הלחצים הקיים בזמן החליבה בין הלחץ התוך עטיני לבין הלחץ שמתחת לפטמה, הפרש זה פותח את פי הפטמה ומאפשר לחלב לזרום דרך הבטנה אל הקומץ. חליבה "על ריק", מתחילה כאשר זרימת החלב אל בריכת העטין פחותה מאשר הזרימה מהפטמה. חשיפה מתמשכת של הפטמות לוואקום שלא לצורך משפיעה על מצב הפיזיולוגי של הפטמה ועל מהירות החליבה (קצב זרימת החלב). ההמלצות העדכניות הן לחלוב עם רמת וואקום של KPa42 – 36 מתחת לפטמה ( NMC 2012) במשך שיא זרימת החלב, מצב זה יבטיח כי רוב הפרות תחלבנה במהירות, בעדינות ובאופן מושלם.

כאשר שלב המנוחה של הפעימה קצר מידי או רמת הוואקום מתחת לפטמה גבוהה מהמומלץ, החליבה מתארכת ועלול להיגרם נזק לקצה הפטמה מהיצרות פתח הפטמה, בשל בצקת וגודש דמי (ניתן לראות לפי שינויים בצבע הפטמה). רמת ואקום גבוהה מהמומלץ גורמת ל"זחילה" כלפי מעלה של הגביע וכתוצאה מכך לחניקת החלק העליון של הפטמה והקטנת מעבר החלב בין בריכת העטין לבריכת הפטמה. כמו כן יש פגיעה מכאנית והתקרנות יתר בקצה הפטמה.

כאשר רמת הוואקום נמוכה מהמומלץ החליבה מתארכת, קיימת תופעה של ריבוי "צפצופים" והשמטת אשכול החליבה היכולה להביא להשארת חלב בעטין, בגין הסרה מוקדמת של אשכול החליבה.

מכונת החליבה כגורם להעברת חיידקים מדבקים בין פרות ורבעים בזמן החליבה:
ככל שרמת הוואקום יורדת, או במקרה שהבטנה "מזדקנת", כושר האחיזה של גביע החליבה על הפטמה נחלש והסכנה לשמיטת הגביע והסיכון ל"צפצופים" גדלה.
חדירת אוויר דרך גביע אחד או יותר גורמת לירידת ואקום מקומית באותו גביע בו חודר האוויר ונוצר מצב בו רמת הוואקום בתוך הגביע וביתר האשכול אינה אחידה. במצב זה רמת הוואקום הגבוהה המצויה בגבעים, שלא הייתה בהם חדירת אוויר, עלולה לגרום לזרימת אוויר הפוכה המכילה חלב עם חיידקים לעבר הפטמה החולבת ואפילו הזרקתו לתוך הפטמה (התז חוזר).
הפרות הישראליות ידועות כפרות גבוהות תנובה ומאופיינות בקצבי זרימה גבוהים ובמיוחד בולט הדבר ברפתות בהן מתבצעת הכנה טובה של העטין לפני הרכבת אשכול חליבה. קצבי זרימה גבוהים גורמים לתנודות ואקום ומפלי ואקום גבוהים יותר; כלומר, ירידה ברמת הוואקום בקומץ ביחס לרמת ואקום העבודה של מכון החליבה.

לסיכום:
1. מומלץ, לאחר כל שינוי באחד הרכיבים במכון החליבה, לבצע בדיקה דינמית (בדיקה במהלך החליבה) של רמות הוואקום מתחת לפטמה כדי לוודא שעומדים בדרישות התקן.
2. יש לשים לב לשלמות החליבה, מינימום "צפצופים" של חדירות אוויר בין הפטמה לבטנת החליבה ולמצב קצה הפטמה.
3. אירועי ההדבקה על ידי מכונת החליבה הם לרוב כתוצאה מזלזול בהמלצות היצרנים לגבי זמן החלפת בטנות חליבה וטיפול תקופתי לקוי במערכת וויסות הוואקום והפעימה.
4. מומלץ מאוד שכל מכון חליבה ייבדק לפחות פעם בשנה ויקבל אישור לתקינות ע"י מדריך מאל"ה.