"טיפול יובש" לכל הפרות או סלקטיבי – הרהורים חדשים
לאחרונה, אני נשאל ע"י רפתנים על מתן "טיפול יובש" לכל הפרות, כן או לא ?
הטיעונים הכלכליים לשינוי ומעבר לטיפול סלקטיבי הם: חסכון בהוצאה כספית, למה לטפל בפרות בריאות? התפתחות עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה ועוד.
ולהלן התייחסותי: זאת לדעת, "טיפול יובש", למרות שמו, משמש גם לטיפול כנגד חיידקים הנמצאים בתוך העטין, אך חשיבות לא פחותה מזו היא למנוע נגיעות חדשה, ובעיקר בחיידקים גרם חיובים (סטאפ.אוראוס, מיקרוקוקים, סטרפטוקוקים למיניהם, אכנו פיוגנס ואחרים), ולטיעונים עצמם:
חסכון בכסף
ברפת שיתופית ה"מייבשת" 250 פרות בשנה, ובהנחה ש-30% מהפרות יקבלו הטיפול, החסכון הישיר (עלות התרופות ומבחנות דיגום) מתסכם בכ-1500 ₪ לשנה, האם סכום כזה הינו משמעותי ברפת המגלגלת מחזור של 5 מיליון ₪ בשנה ?
תחשיבי עלות / תועלת מצביעים על יחס של 1:4 לטובת הטיפול !!
למה לטפל בפרות בריאות?
כבר נאמר, של"טיפול היובש" תפקיד מרכזי במניעת נגיעות חדשה בתקופת היובש. זאת לדעת, חלק ניכר מהנגיעות החדשה (בעיקר סטרפטוקוקים) קורה בשבועיים הראשונים ב"יובש". אכן נגד חיידקים ממשפחת הקולי אין ל"טיפול יובש" ערך מניעתי, ויש אף הטוענים שבפרות מטופלות יש סיכון גבוה יותר לדלקות עטין מקוליפורמים.
התפתחות תנגודת
הביולוגיה של רכישת עמידות מורכבת ביותר, ולא זו הבמה לעסוק בנושא, אלא שככלל ניתן לומר, שבמתן טיפול סלקטיבי (לחלק מהפרות), הסיכון ברכישת עמידות גבוה יותר מאשר בטיפול בכל הפרות.
ועוד – זה לפעם הבאה….
עוד ברצוני להזכיר את החשיבות הרבה למתן טיפול תוך עטיני בצורה נכונה. רעננו את זכרונכם בדפי המידע שבאתר יצרני החלב, וכמובן אצל צוות מאל"ה.
זהירות, שאריות חומרים מעכבים בחלב. יש לשלוח דוגמאות למחלבות לבדיקת שאריות חומרים מעכבים גם מפרות המקדימות להמליט טרם זמנן.
ד"ר עדין שוימר