"חיידקי פצעים" ש"מרימים את ראשם" בחורף

"חיידקי פצעים" ש"מרימים את ראשם" בחורף

בחודשי החורף הקרים, אנו עדים לעליה משמעותית בשיעורי הדלקות הקליניות והתת-קליניות הנגרמות מהחיידקים סטרפ. דיסגלקטיה, ארכנו. פיוגנס וסטפ. אאורוס.

מאפיין חיידקים אלה, שהם מתנחלים ומתרבים בד"כ בסביבה של פצעים וסדקים על עור ו/או קצה הפטמות.

הנזק הכלכלי מהם הוא רב ובעיקר, מעליה במספר התאים הסומטיים, מפגיעה בייצור החלב, לעיתים איבוד הרבע (בעיקר מארכנו פיוגנס) והדבקת פרות או רבעים אחרים (בעיקר מסטפ אאורוס וסטרפ דיסגלקטיה). הנגיעות בחיידקים אלה בד"כ כרונית.

גורמי הסיכון העיקריים להימצאותם של החיידקים הנ"ל, הם אלה, שבאופן ראשוני גורמים לפציעה של עור ו/או קצה הפטמות. לפיכך, מניעתם של אותם גורמים, עשוי לצמצם משמעותית את שיעור הדלקות מחיידקים אלה, וממילא לצמצם את הנזק הכלכלי.

מה ניתן לעשות לצמצום הנגיעות?:

· להשלים ל-4%-3 גליצרין בחומר המהול לחיטוי פטמות (ראו את הריכוז הקיים לפי היצרן – לגבי חומרים על בסיס יוד בלבד). לוודא שהפטמות חלקות, רכות וגמישות.

· להימנע מחליבה "על ריק", ע"י הכנה טובה של העטין לחליבה, והסרה בזמן של אשכול החליבה.

· להימנע משימוש במטליות ניגוב גסות, ובמיוחד על עור יבש ובעונה הקרה.

· להשתמש בחומרי ריפוד נוחים ולא פוצעניים (ורצוי חומרים אנאורגניים).

· לישר את משטחי הרביצה (רצוי בהשדדה), למניעת שפשוף הפטמות בגדודיות הזבל.

· להקפיד על מתן טיפול תוך-עטיני (ב"טיפול יובש" ובתחלובה) בצורה נכונה, כדי למנוע נזק מעצם מתן הטיפול (ראו ורעננו הנושא בעזרת דף הנחיות המפורסם באתר).

· טפלו בפצעים קיימים, על פי הנחיות רופא מטפל.

· לסלק מהשיכון "גופים זרים" כמו ברזלי זווית, פחים, אבנים וכו', שעלולים לפצוע.

· קצרו את שער הזנבות, כך שלא יכו בפטמות.

· למנוע מציצת פטמות.

· ולסיום, אך דווקא מתחילת האביב ועד הסתיו, "כרסום" הפטמות ע"י הצרעה הגרמנית. שימו לב!!

ד"ר עדין שוימר