חיידקים ו"ריפוד" בקומפוסטציה

חיידקים ו"ריפוד" בקומפוסטציה

כאשר המרבץ מטופל בצורה נכונה, לפרות נוח יותר, הן נקיות יותר, יש פחות בעיות טלפיים ורמת התאים הסומאטיים נמוכה יותר. מיותר לציין את החיסכון בהוצאות על ריפוד וסילוק הזבל. בזמן האחרון ישנה התעניינות רבה בטיפול ויבוש המרבץ ע"י קומפוסטציה או במילים אחרות הפיכת המרבץ עם כלי מכאני על מנת לשמור על מרבץ נקי יבש וחלק.

חשוב לציין שהתוצאות הטובות שצוינו לעיל אינן מושגות אם לא מקפידים על ממשק קפדני וקבוע, ולכן אשתדל להסביר חלק מה"סודות" הטיפול בקומפוסטציה.

מה אנחנו יודעים על קומפוסטציה?

קומפוסטציה הוא תהליך ביולוגי טבעי המתבצע בתנאים אירוביים (בנוכחות חמצן). בתהליך זה מיקרואורגניזמים שונים, (חיידקים ושמרים), מפרקים חומרים אורגניים למרכיבים פשוטים יותר. יעילות תהליך הקומפוסטציה תלוי בתנאים הנמצאים במצע (חמצן, טמפרטורה, לחות, כמות החומר האורגאני, גודל האוכלוסייה המיקרוביאלית ,הרכבה ורמת הפעילות שלה).

על מנת להתרבות, המיקרואורגניזמים האחראים לקומפוסטציה זקוקים לפחמן, חנקו, חמצן ולחות. אם יש מחסור באחד מהרכיבים או שהיחסים ביניהם אינם נכונים, המיקרואורגניזמים יתרבו בקצב איטי יותר ולא ייווצר מספיק חום.

מה הוא "ריפוד" בקומפוסטציה?

ראשית המרבץ איננו מרבץ רגיל בו אנחנו מוסיפים חומר ריפוד (אורגני או אנאורגאני) על מנת לכסות את פני השטח המלוכלך והרטוב. המרבץ בשיטת הקומפוסטציה עובר תהליך תמידי של ריקבון ויבוש ולכן אין צורך לכסות את האזורים הלא נקיים אלא רק להוסיף ריפוד על מנת ליבש אזורים רטובים.

הניסיון בארצות הברית מראה שעדיף להכין את המרבץ עם שבבי עץ או נסורת מכיוון שהחלקיקים הקטנים גורמים להתרבות מואצת של חיידקי הקומפוסטציה. למרות שהתוצאות בארצות הברית פחות טובות, בארץ יש ן תוצאות טובות עם שימוש בקש מקוצץ.

על מנת ליצור מרבץ טוב יש צורך לרפד תשתית של לפחות 35 סמ' עומק, ולתת לפחות 10 מר' לפרה בסככה מאווררת היטב (אם אין תנועת אוורור טובה, יש צורך במאווררים.) אחרי הכנת התשתית (בלי להמתין לשינוי צבע או רטיבות) יש צורך להפוך את המרבץ לפחות פעמיים ביום עד לעומק של כ 25 סמ'. זוהי הנקודה חשובה ביותר בתהליך הקומפוסטציה. הפיכת המרבץ גורמת להרחקת הזבל והשתן מעל פני השטח ולהחדרת חמצן המזרז את הפירוק החיידקי. יש צורך להוסיף ריפוד טרי בהתאם למצב המרבץ ומזג האוויר. בדרך כלל באזורים לחים יותר יש צורך לרפד בתדירות גבוהה יותר. רפתנים העובדים בשיטה זו מציינים שהם מוסיפים ריפוד כאשר הם רואים זבל על רגלי ועטיני הפרות, ואחרים עוברים לריפוד "רגיל" בחדשי החורף.

מהי השפעת הקומפוסטציה על חיידקים פתוגניים?

עדיין אין כל מחקר על השפעת הקומפוסטציה על חיידקים פתוגניים גורמי דלקות עטין ויש צורך לחקור את הסוגיה. לעומת זאת עבודות אחרות מראות שלקומפוסטציה בתנאים נאותים יש השפעה חיובית על דיכוי התפתחותם של רוב החיידקים הפתוגניים, וסביר להניח שאכן כך גם לגבי פתוגנים גורמי דלקות העטין.

השגת טמפרטורות גבוהות במרבץ חשובה ביותר על מנת להרוג את הפתוגנים ולשמירת מרבץ יבש. הטמפרטורה של המרבץ נמצאת ביחס ישיר לפעילות המיקרו בקטריאלית. כאשר המטבוליזם של המיקרואורגניזמים מואץ, הטמפרטורה במרבץ עולה, וכאשר המטבוליזם מואט הטמפרטורה של המרבץ יורדת. שמירה על טמפרטורה של 50 מעלות ויותר במשך 3 עד 4 ימים יוצרת תנאים מעודפים להריגת רימות זבובים, ופתוגנים. תהליך של קומפוסטציה בתנאים מיטביים ייצור מהחומר האורגני קומפוסט ללא ריח וחיידקים פתוגניים, ומצע המונע התרבות זבובים וחרקים אחרים. בנוסף תהיה הורדה משמעותי בכמות הזבל שיש לסלק מכיוון שהתהליך הופך את רוב החומרים המתכלים לגז דו תחמוצת הפחמן.

החדרה בלתי מספקת של חמצן למרבץ תהפוך אותו לסביבה אנאירובית (ללא נוכחות חמצן), דבר שידכא בהרבה את מהירות תהליך הקומפוסטציה ויאפשר צמיחה חיידקית מרובה. המצע ללא נוכחות מספיק חמצן לא יגיע לטמפרטורה הרצויה על מנת

להרוג את החיידקים הפתוגניים, ועשוי גם כן לגרום לריחות דוחים.

לסיכום מה ידוע ומה שונה מריפוד עמוק

· סוג חומר הריפוד – בניגוד לכל המלצותינו לריפוד במרבץ רגיל, במקרה זה יש לרפד עם חומר אורגאני, עדיפה תשתית של נסורת או שבבי עץ. יש לזכור שמטרותינו הן, בניגוד למרבץ רגיל, ליצור טמפרטורה מספיק גבוהה על מנת לדכא את החיידקים הפתוגניים. יש לציין שברפת רן 2000 (רביבים) הסיגו תוצאות טובות מאד עם תשתית של קש קצוץ.

· החדרת אוויר – הפיכת המרבץ בעומק של כ25 סמ' כל יום הוא חובה ! פעולה זו לא רק מרחיקה זבל ושתן מעל פני שטח הרביצה, אלא מחדירה חמצן בכדי להאיץ את הפירוק האירובי החשוב כל כך לתהליך הקומפוסטציה.

· אוורור – על מנת להרחיק את החום מעל פני השטח ולשמור על מרבץ יבש, אוורור מצוין הוא נדבך נוסף שהוא חובה במכלול ההמלצות. מרבץ יבש יפחית את התרבות החיידקים על פני השטח, ומכיוון שהזבל היבש איננו נצמד לרגליים ולעטין, הפרות תהינה נקיות יותר עם כל היתרונות שיש לכך בזמן החליבה.

הבהרה: הטיפול בקומפוסטציה אינו דומה להמלצותינו בנושא עבודה עם משדדה בעומק מקסימלי של עד 10-7 ס"מ בלבד. אלה שני טיפולים שונים ויש לדעת להבדיל ביניהם (ש.פ.).

תרגם ועבד: רלף גינזבורג