up למעלה
חלבי אתר יצרני החלב - מועצת החלב
לאתר חלב לחצו
English

הפה והטלפיים (פו"ט) – שאלות ותשובות

מרץ 2021

  1. מהי מחלת הפה והטלפיים?
  • מחלה בבעלי חיים מפריסי פרסה (בעיקר בקר, כבשים, עזים, חזירים, וחיות-בר מפריסות פרסה כצבאים וחזירי-בר) הנגרמת על ידי נגיף (וירוס).
  • המחלה בדרך כלל אינה ממיתה את בעלי החיים הבוגרים (למעט צבאים), אלא גורמת להם לצאת ממעגל הייצור לתקופות קצרות או ממושכות, כלומר, פוגעת בכושר הייצור שלהם (תנובת החלב, למשל, יורדת בצורה דרסטית).
  • המחלה מאופיינת בכושר הדבקה רב ביותר; היא נחשבת למחלה המידבקת ביותר של בקר וצאן ומסוגלת להתפשט על פני יבשות.
  • בבעלי חיים צעירים (עגלים, טלאים, גדיים, גורי חזירים) עלול הנגיף לפגוע בשריר הלב ולגרום למוות.
  • עיקר נזקיה של המחלה הם כלכליים, ובמיוחד פגיעה בסחר הבינלאומי (יצוא בעלי חיים ומוצריהם) מכיוון שהנגיף עלול להתפשט באמצעותם ולהדביק בעלי חיים בארצות היעד.

2. האם המחלה עוברת לאדם?

  • לא, המחלה אינה עוברת לאדם. עובדה זו נצפתה במהלך שנים רבות ובמדינות שונות, וקיבלה חיזוק נוסף במהלך ההתפרצות הגדולה של המחלה בבריטניה בשנת 2001, שבה נרשמו מאות התפרצויות בכל רחבי המדינה, ועשרות אלפי בני אדם באו במגע עם הבהמות החולות.
  • במספר מקרים התלוננו חקלאים על גירודים או שלפוחיות; כל המקרים, עד אחד, נבדקו במעבדה ואף אחד מהם לא אושר כמקרה של מחלת הפה והטלפיים.
  • עם זאת, בכמה עשרות מקרי הדבקה קלים ביותר בעובדי מעבדה, אשר נרשמו במהלך 100 השנים האחרונות, לא נשללה האפשרות שהם נדבקו במהלך עבודתם. על סמך כל אלה, ארגוני הבריאות העולמיים אינם כוללים את מחלת הפה והטלפיים ברשימת המחלות המועברות לאדם.

3. האם יש קשר למחלה בילדים?

  • לא, המחלה המכונה בטעות "מחלת הפה והטלפיים" בילדים (שלפוחיות בפה, על הידיים ובכפות הרגליים) אין כל קשר למחלת הפה והטלפיים בבעלי חיים. היא נגרמת על ידי נגיף שונה לחלוטין, הפוגע באדם בלבד (ושאינו יכול להדביק בעלי חיים). שמה הנכון של מחלה זו, כפי שהיא קרויה באנגלית, "מחלת הפה, הרגליים והידיים" Hand, Foot & Mouth Disease) ).

4. האם יש ריפוי למחלה?

  • לא קיים טיפול ספציפי, תרופתי, ייעודי: הטיפול הוא "סימפטומטי", כלומר, טיפול בסימניה של המחלה, ולא בגורם המחלה (הנגיף), כמו בכל מחלה נגיפית (כפי שאנו מכירים גם במחלותינו, כגון שפעת). בעת התפרצות מבצעים חיסון דחף לכל בעלי החיים בעדר ובאזור ההסגר ברדיוס של 10 ק"מ ובכך מונעים התפשטותו המהירה של הנגיף לבעלי חיים אחרים
  • מרבית בעלי החיים מחלימים ספונטנית וללא סיבוכים, אך כאמור הם יוצאים ממעגל הייצור לתקופות בעלות אורך משמעותי (והנזק הוא בעיקרו כלכלי).
  • עושים מאמץ לסייע לבעל החיים להתגבר על מחלתו על ידי מתן מזון קל לעיכול, טיפול מקומי בפצעים, מניעת מאמץ, הכנת מרבץ מתאים וכדומה.

5. מהו אזור הסגר?

  • אזור הסגר (הנקרא גם אזור נגוע) הוא אזור ברדיוס של 10 ק"מ סביב למוקד (משק/יישוב) שבו זוהתה המחלה או שיש חשד לנוכחותה.
  • עם ההכרזה על אזור נגוע, נאסרת הכניסה אליו לבעלי חיים, לאדם, לכלי רכב וכו', וכך גם היציאה ממנו – במיוחד לבעלי חיים, מוצרי בעלי חיים, כלי רכב, חפצים אחרים, זבל, מספוא וכו'.
  • אזור הסגר (או נגוע) יכול לכלול כפר, מחוז, שטח גיאוגרפי מוגדר אחר או אף מדינה שלמה – לפי מהלכה והתפשטותה של המחלה ועל פי החלטת השירותים הווטרינריים, בהתאם לחקיקה המקומית והקוד הבינלאומי.

6. האם מותר לבקר במוקד שבו זוהתה המחלה?

  • לא. אדם שמבקר במוקד המחלה עלול לשאת את הנגיף על גופו, בגדיו, נעליו ואפילו בגרונו, ולהדביק בעלי חיים במקומות אחרים.

7. כיצד מתבצעת ההדבקה בין בעלי חיים?

  • בבקר ובצאן – בעיקר באמצעות הנשימה, וכן באמצעות אכילה.
  • אם מספר בעלי החיים החולים רב, כמות הנגיף המופרשת על ידם – בעיקר בנשימה גדולה ובתנאי מזג-אויר מתאימים עלול הנגיף להינשא באוויר ולהדביק משקים אחרים אף ללא מגע ישיר.
  • זו אחת הסיבות שכאשר מדובר בפו"ט, נוהגים להטיל הסגר על שטחים גדולים, יחסית, סביב המשק הנגוע.

8.  האם המחלה עלולה להדביק חיות מחמד?

  • לא, אלא אם חיית המחמד היא כבשה או עז.

9. האם יש חיסון?

  • יש תרכיב יעיל וטוב, אך הוא מחסן לתקופות מוגבלות. בישראל נהוג לחסן את כל הבקר והצאן אחת לשנה.
  • בעל חיים צעיר יש לחסן בחיסון דחף בתוך חודשיים-שלושה לאחר חיסונו הראשון. בעלי חיים מבוגרים, שחוסנו כבר מספר פעמים במסגרת החיסונים השנתיים, מקיימים את הנוגדנים בגופם למשך תקופות ממושכות יותר מאשר בעלי חיים צעירים.

10. האם יש חשש להידבקות של סוסים/חמורים?

  • לא

11. אילו פעולות יש לבצע במטרה לעצור את ההידבקות?

  • להקפיד על ביצוע צעדי ההסגר והגבלות התנועה של בעלי חיים ושל יתר הגורמים, כמפורט בתקנות
  • לבצע חיסוני דחף סביב המוקדים
  • לקיים כוננות ומעקב ערניים בכל חלקי המדינה, על מנת לזהות מוקדים חדשים – אם חס וחלילה יהיו כאלה – בשלבים מוקדמים ככל הניתן, למניעת התפשטות.

12. האם הנגיף נמצא בחלב ובמוצריו?

  • הנגיף אינו מסוכן לאדם, דבר שמאפשר שימוש בחלב מרפת נגועה לייצור מזון, ללא כל חשש.
  • הנגיף מופרש בכל הדרכים מגוף בעל החיים החולה, לרבות בחלב. נגיף זה מושמד בחימום, גם בטמפרטורות נמוכות יחסית (פסטור רגיל).

13. האם מסוכן לצרוך מוצרי חלב?

  • לא.

14. האם בעלי חיים עלולים להידבק כתוצאה מחלב?

  • אם החלב אינו מפוסטר – כן (כמובן, מדובר בבעלי חיים רגישים, קרי – בקר, צאן וחזירים בלתי מחוסנים).

15. האם אוכלוסיות רגישות צריכות להימנע מצריכת חלב ומוצריו?

  • לא (ר' לעיל).

16. האם צריך להרתיח חלב?

  • לא, אלא אם כן לא עבר פיסטור (הסכנה באי פיסטור/הרתחה אינה קשורה לווירוס הפה וטלפיים).

17. האם מסוכן לצרוך בשר?

  • לא, צריכת הבשר בטוחה לחלוטין.

18. בעקבות מחלת הפה והטלפיים מגבילים את ייצור מוצרי החלב מישראל, אך בארץ ממשיכים למכור את החלב. כיצד זה ייתכן?

  • הנגיף אינו מסוכן לאדם, דבר המאפשר שימוש בחלב מרפת נגועה לייצור מזון ללא כל חשש.
  • בתהליך אריזת המוצר לייצוא יש פוטנציאל לסיכון, עקב זיהום האריזה. במדינות אירופה וארה"ב, הנקיות מפה וטלפיים, יש סיכון מאחר שהעדרים שם אינם מחוסנים כלל.

 

 

 

כללי

צרו קשר

אתרים שלנו

כל הזכויות שמורות - מועצת החלב 2017
בניית אתרים dooble
Accessibility by WAH