פטאלאטים – שאלות ותשובות

1) מה הם פטלאטים?
הפטלאטים הם מרכיבים כימיים המצויים במאות מוצרים, כמו מוצרים רפואיים, משחקים, סבונים, מוצרי קוסמטיקה, מוצרי פלסטיק ואריזות פלסטיק. דרך אריזות הפלסטיק, בתהליכי היצור השונים, יכולים הפטלאטים לעבור גם אל מוצרי החלב ולעיתים גם דרך בקר נגוע.

2) מהו הסיכון לרעילות?
הפטלאט הנחקר ביותר הוא DEHP והמידע לגבי נזק ישיר לבריאות בבני אדם אינו חד משמעי. מחקרים בבעלי חיים עם חשיפה לרמה גבוהה של פטלאטים, מראים נזק למערכת הרבייה, לכבד ו/או לכליות, עליה בסיכון לאסתמה ו/או אלרגיות ועליה בסיכוי לסרטן.
בבני אדם קיימים מעט מאוד מחקרים. המידע היחיד המשכנע מדבר על הקשר בין היחשפות לפטלאטים לבין פגיעה בהתפתחות מערכת הרבייה הגברית.

3) איזה סוגי פטלאטים עלולים להימצא במוצרי החלב?
Diethyl phthalate (DEP)
Dibutyl phthalate (DBP)
Hydroxypropyl methylcellulose phthalate

4) מה אנחנו יודעים על הפטלאטים שצוינו?
DEP – אין שום עדות על כך שהוא רעיל או מסרטן עבור בני האדם.
DBP – אין שום עדות על כך שהוא מסרטן בני אדם או/ו בעלי חיים. באירופה נאסר לשימוש במשחקי ילדים.
הידרוקסי-מיתיל-צילולוז-פטלאט – נחשב על ידי הסוכנות להגנת הסביבה כחומר כימי עם סיכון מינימאלי.
שלושת הפטלאטים הנ"ל רשומים במאגר החומרים הלא פעילים של רשות התרופות והמזון האמריקאי (FDA) וניתנים לשימוש בתרופות המאושרות על ידה.
צילולוז-אציטט-פטלאט – המידע המופיע לגביו מצביע על חוסר רעילות.
פטלאטים קיימים ומשמשים כבר עשרות שנים בתכשירים ובתרופות ללא שום דיווח על תופעות לוואי.
יש לציין שרוב התכשירים והתרופות אינן מכילות את הפטלאט DEHP החשוד כמסרטן, אשר קיים בהרבה פלסטיקים לשימוש רפואי – שקיות אינפוזיה, בצנרת ובמוצרי ויניל לריצוף פלסטי. גם בשקיות מזון קיים סיכון להימצאות הפטלאט ולכן קיים סיכון בנוגע למוצרי חלב העטופים פלסטיק או למוצרים העלולים להיחשף אליו בתהליכי היצור השונים.

5) מי עלול לחלות במחלה (מהן קבוצות הסיכון להידבקות)?

נשים בהריון נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר בנוגע להיחשפות לפטלאטים.

6) האם הפטלאטים פוגעים בהתפתחות העובר ?
ההשפעה של פטלאטים על תינוקות וילדים אינה ידועה. מחקרים מצביעים שפטלאטים עלולים לגרום לנזק התפתחותי ו/או לנזק במערכת הרבייה. העובר המתפתח רגיש להשפעות אלו ולכן עלול להיגרם נזק.

ועדת מומחים מהמרכז הבינלאומי לטוקסיקולוגיה, שמעריכה את הסיכון לפגיעה בפריון בני-האדם, הסיקה שיש חשש לתופעות לוואי בהתפתחות מערכת הרבייה הזכרית בפעוטות החשופים לרמה גבוהה של פטלאטים וגם בצאצאים של אישה בהריון או של אישה המיניקה שחשופים לרמה גבוהה של פטלאטים. לכן יש לנסות שהחשיפה לפטלאטים באוכלוסיה הפגיעה הנ"ל תהיה מינימאלית.

7) ממה צריכות להימנע אוכלוסיות בעלי סיכון?

• יש להימנע מצריכת מוצרי בשר ודגים בעישון קר כגון לקס, וחלב ומוצריו שלא עברו פסטור.
• יש לבשל באופן יסודי מוצרים מן החי כגון בשר, עוף, דגים (82 מעלות צלזיוס במרכז התבשיל למספר דקות). בבשר ועופות יש להשגיח שלא ימצא צבע אדום לאחר הבישול, ושהמיצים לא יהיו עכורים. בדגים יש לוודא בעזרת מזלג שבשר הדג לאחר הבישול הוא רך ונמעך בקלות. ביצים יש לבשל עד שהחלמון והחלבון יהיו מוצקים.

8) האם יש חוק לגבי השימוש בפטלאטים?
כן. יש חוק שמדבר על הפטלאטים ובאיזה מהם מותר להשתמש במשחקי וחפצי ילדים. באיחוד האירופי נאסרו 6 פטלאטים, כולל DBP , בכל מוצרי ומשחקי ילדים. זה היה מהלך על פי עיקרון הזהירות, אשר יערך מחדש ב- 2010 לכל היותר.

הפטלאטים שנאסרו: DEHP, DBP, BBP, DINP, DIDP, DNOP .

9) איך אפשר להפחית חשיפה לפטלאטים?
פטלאטים נמצאים בהמון מוצרים המשמשים את האנשים בחיי היום יום, כמו בקבוקי מים, מוצרי קוסמטיקה, תכשירים רפואיים וכו', לכן קשה להפחית את החשיפה המיותרת לפטלאטים. אולם, כאשר מדובר בתרופות ותכשירים רפואיים, במידה שאין תחלופה הולמת, יש להמשיך ולהשתמש בתכשירים אלו, משום שהסיכון הכרוך באי נטילת התרופה גדול בהרבה מהסיכון לקיומם של פטלאטים.

10) איך מזהים בקר חולה?

הפלות, תנועות סיבוביות (פגיעה עצבית), חום וחוסר תיאבון.

11) מהן הדרכים למניעת העברת המחלה ממזון לבני אדם?

• צרכנות נבונה – מומלץ לקנות את מוצרי המזון באריזתם המקורית. יש להימנע מקניה וצריכה של מזונות ממקורות לא ידועים, במיוחד: בשר ודגים ומוצרי חלב שלא עברו פסטור.
• היגיינה אישית – יש לרחוץ ידיים במים וסבון ביסודיות לפני ואחרי הכנת מזון ואחרי השירותים
• טיפול במזון – יש לרחוץ ביסודיות עם מים וסבון ולנגב במגבת נקייה, ירקות ופירות לפני אכילתם או אחסונם. כמו כן, יש לרחוץ כל ציוד שבא במגע עם המזון.
• יש להקפיא מזון גולמי או מבושל תוך יומיים או יותר.
• יש להקפיד לחמם מוצרים בהתאם להוראות היצרן.
• שמירת המזון – אין להשאיר מזון מבושל יותר משעתיים בטמפרטורת החדר ויש להימנע מאכילת מוצרים שעמדו זמן רב במקרר או שפג תוקפם.
• יש לארוז שאריות מזון מבושל למנות קטנות לפני הכנסה למקרר נקי ותקין. בעת הפשרה או אחסון בשר ודגים יש לאחסנם בתחתית המקרר באריזה סגורה.
• הפרדה בין מזון גולמי למבושל.

12) האם המחלה עוברת בחלב?

כן. רק בחלב שלא עבר פסטור.

13) האם בטוח לצרוך חלב ומוצריו?

כן, רק מחנויות מורשות וחובה שיהיה מפוסטר.

14) האם מותר לאכול בשר בקר?

כן, רק מחנויות מורשות. יש לשמור על ניקיונו.

15) כיצד ניתן לזהות מזון (חלב או בשר בקר) מזוהם?

לא ניתן לזהות.

מילון מונחים

• עישון קר
• פסטור
• טוקסיקולוגיה

• הפסקה הבאה מופיעה בתשובה לשאלה 4 במסמך הנ"ל. יש לבאר את המושגים באדום.

 

 

DEP – אין שום עדות על כך שהוא רעיל או מסרטן עבור בני האדם.
DBP – אין שום עדות על כך שהוא מסרטן בני אדם או/ו בעלי חיים. באירופה נאסר לשימוש במשחקי ילדים.
הידרוקסי-מיתיל-צילולוז-פטלאט – נחשב על ידי הסוכנות להגנת הסביבה כחומר כימי עם סיכון מינימאלי.

מקורות: המידע נלקח מתוך אתר האינטרנט של איגוד סיסטיק פיברוזיס בישראל CF – ע"ר.

קישורים:

• DEHP– http://en.wikipedia.org/wiki/Bis(2-ethylhexyl)_phthalate
• אסתמה- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%9E%D7%94
• אלרגיות- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94
• -Diethyl phthalate (DEP) http://en.wikipedia.org/wiki/Diethyl_phthalate
• Dibutyl phthalate (DBP) – http://en.wikipedia.org/wiki/Dibutyl_phthalate
• FDA– http://www.fda.gov/
• טוקסיקולוגיה- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94
• BBP– http://en.wikipedia.org/wiki/Benzyl_butyl_phthalate
• DINP– http://en.wikipedia.org/wiki/Diisononyl_phthalate
• DIDP– http://en.wikipedia.org/wiki/Diisodecyl_phthalate
• DNOP– http://en.wikipedia.org/wiki/Phthalate
• עישון קר- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%A8
• פסטור- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8
• איגוד סיסטיק פיברוזיס בישראל- http://www.cff.org.il/