הוצאת זבל מהמרבץ – הכיצד ?

הוצאת זבל מהמרבץ – הכיצד ?

לא מעט פעמים אני שומע מרפתנים בשטח, כי בכל פעם לאחר הוצאת הזבל מהסככה (מרבץ), הם "נתקלים" בעליה בדלקות עטין קליניות, עלייה בסת"ס של חלק מהפרות, או שניהם גם יחדיו.

השיטה הטובה, היעילה ו"הבטוחה" ביותר לעניות דעתי למנוע תופעות אלו היא זו:

1. הוצאת הזבל עד התשתית, בלא לפגוע בה (חשוב ביותר!).

2. פיזור סיד על כל שטח המרבץ "החשוף". יש להמתין כשעה וחצי בכדי לתת לסיד "לעבוד" (לתסוס) על השטח הגלוי "ולקטול" את מירב החיידקים "שנחשפו" עם הוצאת הזבל.

3. רק אז יש לרפד כראוי את המרבץ (לא לקמץ) לפחות לעובי שכבה של 10 ס"מ (למנוע בכל מחיר מגע פטמות עם סיד).

4. במידה והתשתית פגומה מאוד, לא ישרה ויש בורות, רצוי מאוד למלא את החסר ולהדק כראוי. מומלץ מאוד להתחשב בשיפוע לכיוון מדרכי הבטון.

היות וניתן כיום לבדוק איכות בקטריאלית של רפד במעבדה לבריאות העטין ואיכות החלב בקיסריה, רצוי ומומלץ מאוד לשלוח מידי פעם דגימות של חומר רפד. בכדי לוודא שחומר הריפוד אינו מהווה גורם סיכון מיותר לנגיעות של פתוגנים למיניהם בעטיני הפרות, יש לדגום 100 גרם מהחומר הנבדק להכניס לשקית סטרילית ולשלוח בקירור (דרך נהג המיכלית) תוך צירוף הפרטים המזהים שם המשק, שם החומר המשווק.

מאיר רייכמן