למעלה
האם כדאי וניתן לבער את לאוקוזיס הבקר (BLV) מהעדר?
רקע: ההדבקה וההפצה של הנגיף בעדר מתרחשת כאשר דם, המזוהם בנגיף, בא במגע עם בע"ח. התהליך עלול להתרחש בהסרת קרניים, במתן חיסונים, קיבוע תגי אוזן, שימוש במזרקים ומחטים שאינם חד פעמיים או מחוטאים. דרכים פחות שכיחות להדבקה הינן במהלך בדיקות רקטליות בשימוש באותה כפפה למספר פרות, או בהגמעת קולוסטרום מפרה הנגועה בנגיף. הדבקה תוך-רחמית נדירה ביותר.
הנזק ממחלת ליאוקוזיס הבקר (BLV ) הנו בעיקר בהחלשת המערכת החיסונית של הפרה וממילא בפגיעה ביכולת הטבעית שלה להתגונן מפני גורמי מחלה שונים.
באירופה נעשו ונעשים מאמצים גדולים לבער את המחלה והדרך הפשוטה, אך הפחות כלכלית היא כמובן להוציא את הפרות הנגועות בעדר. דנמרק, אנגליה ונורבגיה מוכרזות כמדינות נקיות מהמחלה. יתר המדינות בתהליך ביעור, כאשר המטרה העיקרית מתמקדת במניעת ההדבקה ולא רק בהוצאת הפרות הנגועות (עלות/תועלת).
אז מה ניתן לעשות?
- להשתמש עד כמה שניתן בציוד ובמכשור וטרינרי חד פעמיים. במידה ומשתמשים בציוד רב-פעמי יש לחטא הציוד לפני ואחרי השימוש בו.
- ברכישת בע"ח, בכל גיל, חובה לבצע בדיקה מקדימה לשלילת נשאות למחלה.
- לבדוק, כל 3 חודשים, את החלב במיכל החלב, לשלילת המצאות נוגדנים למחלה.
- פרות חשודות כקליניות (הגדלת בלוטות הלימפה, ירידה בחלב) יש להפנות לבדיקה מיידית ע"י הרופא המטפל.
- במידה ומתקבלת תשובה חיובית בחלב / בדם, יש לקבל יחד עם הרופא המטפל החלטה האם נכנסים לתוכנית ניטור, אבחון וביעור של המחלה. הערה: בשלב זה לא ידוע שיעור הנגיעות בעדר, ויש לברר נתון חשוב באמצעות תהליך אבחוני.
- תהליך האבחון בחלב כולל בדיקה של כלל הפרות בעדר, במטרה לאתר את הפרות הנגועות ולהפרידן. מתחילים בדיגום של קבוצות החליבה, או בקיבוץ של מספר פרות למבחנה אחת (איגום) כדי לאתר את החיוביות מאותה קבוצה/מקבץ. בהמשך ניתן לקבל החלטה לגבי עתידן של הפרות החיוביות ונקיטת אמצעי זהירות למניעת המשך הפצת המחלה בעדר .
הערה: כיוון שרגישות הבדיקה גבוהה, לא ניתן לבצע את הבדיקה דרך ביקורת החלב וכל פרה חייבת להדגם באופן ידני. - ביעור המחלה, הכולל במקביל גם כניסה לעבודה ע"פ נוהל מניעה, יהפוך את העדר לבריא ועמיד יותר כנגד מחלות אחרות ולצמצום הנזקים הכלכליים.
- לפרטים נוספים ניתן לפנות לרופא המטפל ו/או לרופאי מאל"ה, בהצלחה!
