גורמי סיכון בתקופת היובש לנגיעות חדשה בדלקת עטין

גורמי סיכון בתקופת היובש לנגיעות חדשה בדלקת עטין

1. כידוע "תקופת היובש" של הפרה הינה תקופה החובקת בתוכה סיכונים רבים להדבקות חדשות. שתי תקופות מסוכנות במיוחד: בשבוע הראשון ל"יובש" וב – 7-10 ימים לפני ההמלטה. הפסקת הפעולות ההיגייניות הנהוגות בזמן התחלובה כמו: טבילה מקדימה, ניגוב פטמות, טבילה לאחר החליבה, מעלות את ריכוז החיידקים על הפטמה ובעקר בפי הפטמה. החיידקים העיקרים העולים בנפיצותם בתקופה ראשונה של היובש הם: סטאפ.אוראוס וסטרפטוקוקים סביבתים אחרים. בזמן שלפני ההמלטה קיימת עליה בשכיחות החיידקים הסביבתים מקבוצת הגרם השלילים בעקר א. קולי.

2. שינויים אנטומים פיזיולוגיים בתעלת החלב מתרחשים עם תחילת תקופת היובש. מספר עבודות מציינות כי יכולת החיידקים לחדור פנימה כתוצאה משינויים אלו גדלה בתקופה זו. שינויים דומים מתרחשים כאמור גם לפני ההמלטה כאשר גודש העטין, הנפיחות, הבצקת ופתיחה ספונטית של פי הפטמה מאפשרים חדירת חיידקים פנימה.

3. שינויים וירידה בהרכב החומרים המגינים (הטבעיים) הנמצאים בחלב כתוצאה מאי יצור חלב בתקופת היובש מביא את הפרה להתמודדות קשה יותר ומוצלחת פחות כנגד פתוגנים במקרה של חדירתם פנימה לתוך העטין.

מכל האמור לעיל יזכור כל מגדל כי בתקופה זו יש לתת לפרה את התנאים המקסימלים השפירים ביותר מבחינת סביבה נקייה ויבשה, העדר צפיפות, אוורור, הזנה נכונה, צמצום גורמי עקה למיניהן וכל זאת כדי לעבור את "היובש" ללא הדבקה חדשה בדלקת עטין.

 

הזנחת הפרה "היבשה" = הדבקה חדשה = הפסד כלכלי עצום.

ד"ר שמוליק פרידמן