ברוצלוזיס, המכונה גם "קדחת מלטה", הינה מחלה הנגרמת בעקבות הדבקה בחיידקים מהסוג ברוצלה. זוהי מחלה זואונוטית שיכולה להיות מועברת בין בעלי חיים ובני אדם. החיידק לא שורד טוב בסביבה ולכן מקור ההדבקה יהיה תמיד בעלי חיים נגועים או ההפרשות שלהם.
בבני אדם, עשויה להיות תקופת דגירה של שבועות עד חודשים עד להופעת סימני מחלה, והמחלה עשויה להיות ממושכת ולכלול סימנים מגוונים, שרובם לא ספציפיים, כגון חום גבוה לסירוגין, כאבי ראש והגדלת קשרי לימפה. במקרים מסויימים המחלה עשויה לפגוע באיברים שונים ולהיות אף מסכנת חיים.
קיימים שני מינים של ברוצלה המדביקים בעיקר חיות משק. ברוצלה אבורטוס, המדביק בעיקר בקר וברוצלה מליטנזיס, המדביק בעיקר צאן. בקר וצאן עשויים להיות נשאים של ברוצלה ללא סימנים קליניים ולהוות מקור הדבקה לבני אדם ולבעלי חיים אחרים. עיקר ההשפעה הקלינית של ברוצלה בבקר ובצאן הוא היותו גורם להפלות. לרוב, הדבקה חדשה בברוצלה עשויה לגרום להפלה, אך בעל החיים עשוי להשאר נגוע גם אחר כך, ללא סימנים.
מקור ההדבקה בברוצלה עשוי להיות מגע ישיר עם בעלי חיים נגועים או ההפרשות שלהם, מגע עם נפלים או שליות נגועות, צריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים או צריכת מוצרי מזון אחרים שבאו במגע עם הפרשות של בעלי חיים נגועים.
מין הברוצלה העיקרי האנדמי בישראל הינו ברוצלה מליטנזיס. זהו חיידק הנפוץ בעיקר בצאן ולכן קיימת כנגדו חיסון חובה בצאן. עם זאת, מדווחים מדי שנה מקרים בצאן, באדם ובבעלי חיים אחרים (כגון נאקות), בעיקר בעדרים לא מחוסנים. בעבר, גם בקר בישראל היה מחויב בחיסון כנגד המין ברוצלה אבורטוס, המדביק בעיקר בקר. כיוון שמין זה לא דווח בישראל מאז שנות ה-80, הופסקה חובת החיסון בבקר בשנת 2014. עם זאת, כן מדווחים מקרי הדבקה בברוצלה מליטנזיס גם ברפתות חלב (לפני ואחרי הפסקת החיסון). בעקבות הפסקת החיסון בבקר דווחו מספר התפרצויות של ברוצלוזיס ברפתות חלב, כולל הדבקת בני אדם. לכן, ב-2019 הוחזרה מחדש חובת חיסון הבקר כנגד ברוצלה אבורטוס לעדרי החלב בישראל. למרות שיעילות החיסון היא פחותה כנגד ברוצלה מליטנזיס ניכר כי יש מידה מסויימת של הגנה צולבת וכי סיכון ההדבקה נמוך משמעותית ברפתות מחוסנות.
בשנה האחרונה בודדו חיידקי ברוצלה ב-במספר רפתות שלא היו מחוסנות או מחוסנות חלקית. רפת שמזוהה בה ברוצלה מוכנסת להסגר והחלב שלה נפסל לשיווק עד לאישור מהשירותים הוטרינרים. אמצעי זהירות למניעת הדבקה כוללים שימוש בכפפות וביגוד מגן בעת טיפול בהמלטות או בהפלות, בידוד המפילות ושליחת דגימות נפלים ושליות לאבחון. בנוסף, מומלץ להמנע מצריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים ולקבל היסטוריה רפואית רלוונטית לפני הכנסה לעדר של בעלי חיים חדשים.
יש להמנע מצריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים ולצרוך רק מוצרי חלב מפוסטרים ממחלבות מפוקחות (חיידקי הברוצלה מנוטרלים בתהליך הפסטור).
חשוב לזכור כי חיסון העדר כנגד ברצלוזיס על ידי הרופא המטפל הינו חובה לפי הנחיות השירותים הוטרינריים והינו הדרך העיקרית להקטנת ההשפעה הקלינית והכלכלית של מחלה זו.