איך אנחנו מבטיחים שהחלב יישאר לבן? בקרת איכות ובטיחות החלב בישראל

החלטנו לפתוח את הנעשה בתחום החלב בישראל ,להאיר את הנושא הפיקוח ,הביקורות הנעשות והאכיפה החל מהפרה /כבשה/עז ועד למחלבה בה מיוצרים מוצרי החלב. החוברת תתאר את תחנות הבטיחות ובקרת האיכות לאורך כל מסלול היצור דרך המחלבות ועד המוצר המוגמר וזאת כדי כדי שנוכל להעביר למטופלים את התמונה במלואה המידע הנכון והמלא.

1.מי מפקח על בריאותם של המקנה במדינת ישראל ?

לבקר ולצאן בישראל יש "קופת חולים" וטרינרית.קיימת אגודה שיתופית לעזרה וטרינרית הנקראת "החקלאית" ובנוסף לכך קיימות קבוצות רופאים פרטיים וממשלתיים (משרד החקלאות). כולם יחד מפקחים ומטפלים במקנה (בקר ובצאן )לאורך כל השנה. מכאן ניתן להבין כי החלב המשווק בארץ מיוצר מפרות, עיזים וכבשים בריאות הנמצאות תחת פיקוח רפואי וטרינרי מעולה.

 א. להלן פירוט מבנה המערך הארצי האחראי לבריאות הבקר והצאן בארץ:

מנגנון פיקוח בריאותי וטרינרי בשדה:

הרפתות והדירים בארץ מחולקים לאזורים ומקבלים שירות רפואי קליני למקנה שלהם. רוב החקלאים (כ85%) מקבלים שירות מ"החקלאית" (מעין קופת חולים לפרות) והשאר מרופאים פרטיים. כל חקלאי משלם ביטוח בריאות ומקבל שירות וטרינרי . התשלום הנו שנתי. הרופאים וטרינרים הללו מתמחים בטיפול בקר וצאן ובעקר במניעת המחלות, בניהול ממשק תקין וברווחת בעלי החיים.

– מנגנון פיקוח ממשלתי:

ממשלתי (לשכות וטרינריות).מערך זה של לשכות וטרינריות אזוריות (דומה במבנהו ללשכות משרד הבריאות המחוזיות) עוסק גם הוא במניעת מחלות וחיסונים. הוא מהווה זרוע פיקוחית וביצועית של משרד החקלאות והשירותיים הוטרינרים בישראל.

– המערך הארצי לבריאות העטין (מאל"ה) – זוהי מחלקה במועצת החלב. צוות מאל"ה כולל רופאים,וטרינרים,מדריכים ומעבדה ייחודית לחלב . כולם עוסקים בשיפור בריאות העטין ואיכות החלב הגולמי במטרה לספק לתעשיית החלב ולצרכנים חלב באיכות מרבית. המחלקה עוסקת במתן שירותי אבחון מעבדתיים,תצפיות על שיגרת חליבה,מבנים,ריווחת הפרה,שירותי בדיקה למכוני חליבה ,חינוך והסברה לכלל העוסקים בענף.

2. מי בודק את החלב טרם קבלתו למחלבה?

– בדיקות הסף לבקרת איכות החלב טרם קליטתו במחלבה כל חלב שמגיע למחלבות בישראל עובר בדיקות סף שמבוצעות בשער המחלבה על מנת להבטיח את בריאות הציבור ולמנוע נזק כלכלי ופגיעה בתהליך התעשייתי. הניטור הוא ניטור יסודי לכל החלב (ולא לחלב מייצג) המגיע למחלבה.

בדיקות סף אלו כוללות 5 בדיקות קבועות לכל מיכל חלב:

בדיקה לחומרים מעכבים – (חומרים אנטיביוטיים וחומרים אחרים העלולים לפגוע בבריאות האדם ובתהליכי יצירת הגבינות בתעשייה) .נעשות שתי בדיקות לכל מיכל חלב המגיע מכל משק חלב בארץ .הבדיקה הראשונה מהירה (קבלת תוצאות תוך 10 דקות) לנוכחות פניצילינים (מקבוצת הבטה לקטאמים) ובדיקה איטית יותר (כ 3 שעות)המורחבת למרבית החומרים המעכבים כמו :טטרציקלינים, סולפות, וחומרי חיטוי

– בדיקה לקביעת רמת חמיצות החלב-עליה בערך זה מרמזת על אפשרות של פגיעה באיכות החלב ,כתוצאה בבעיות בקירור החלב או חוסר היגיינה בתהליכי היצור ואחסון החלב ברפת/דיר.

– בדיקת טמפרטורת החלב -באיסוף החלב במשק חייבת הטמפרטורה להיות מתחת ל 7 מעלות .חלב בטמפרטורה גבוהה יותר לא ישאב החלב למכלית ולא יועבר למחלבה.

– בדיקת לאי נוכחות מים בחלב – הוספת מים פוגעת באיכות החלב מאחר ומעוותת את הרכב החלב הטבעי.

– בדיקות טעם וריח ומראה-כל מיכל חלב ניבדק לשלושת המדדים וחריגה באחד מהם פוסלת את המיכל כולו לשימוש יצרני

ענישה:

 – חלב שנמצא חריג באחד מהמדדים הנ"ל נפסל, נשפך והרפתן ניקנס בצורה משמעותית. בשום מקום בעולם לא נעשות בדיקות בתדירות כזו. לשם השוואה בדנמרק החלב המגיע למחלבות נדגם ונבדק באופן אקראי 4-3 פעמים בחודש.

3  האם כל החלב ומוצריו עוברים תהליך פיסטור?

ההגדרה לפסטור : תהליך חמום המאופיין בטמפרטורה גבוהה למשך זמן קצוב במטרה להשמיד את הגורמים הפתוגנים הנמצאים בחלב ויחד עם זאת לא לפגוע ברכיבי החלב ובסגולותיו המיוחדות.

הצהרה : בניגוד למדינות אחרות בעולם המערבי, בישראל כל החלב וכל המוצרים המשווקים ממחלבות מחויבים בתהליך מקדים של פסטור החלב

4. איך מפקחים?

– תקן החלב -תקן – 55

קיים בארץ תקן שניכתב על ידי מכון התקנים והכולל בתוכו הגדרות והנחיות ברורות לנושאי היגיינה, בריאות ובטיחות החלב .תקן זה כולל גם בין השאר איסור לנוכחות חומרים מעכבים (אנטיביוטיקה ) מעבר לרמה המוגדרת בחוק.

אכיפת התקן– מבוצעת ע"י בקרה עצמית של הרפתנים ,בשער המחלבה ,על ידי רופאים וטרינרים מפקחיםן ממשרד החקלאות ובקרה על ידי נציגי משרד הבריאות המגיעים אקראית לרפת/מחלבה/למרכול.

– בקרה במעבדה המרכזית בנוסף לבדיקות הסף שכל חלב עובר, נשלחות מכל משק בדיקות חלב יומיות למעבדה המרכזית בקיסריה . הבדיקות המבוצעות במעבדה זו כוללות:

• • • ספירת תאים סומטים – המהוות מדד לבריאות העטין ברמת העדר וברמת הפרה הבודדת.
    • ספירת חיידקים כללית – מדד לרמת ההיגיינה של החלב הגולמי.

במידה ומתקבלות תוצאות חריגות המגדל ניקנס והמגדלים מופנים לטיפולו של המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב של מועצת החלב בישראל (מאל"ה) במטרה לשפר מידית את מצבם.

5. מה קורה לחלב שנפסל לקבלה ולשימוש?

ברגע שחלב נפסל יוצאת הוראת פסילה ממשרד הבריאות –החלב מושמד בליווי של הפיקוח החקלאי של משרד החקלאות (פיצו"ח).ריכוז ומעקב על כל התהליך ההשמדה נימצא בטיפולה של מועצת החלב.

6. מעורבות משרדי הממשלה בניטור ובפיקוח ?

– משרד הבריאות – דוגמים באופן אקראי ממרכולים,עורכים סידרת בדיקות בחילב ובמוצריו לנוכחות חומרים מעכבים,שאריות חומרי הדברה,מתכות כבדות.

– משרד החקלאות– במקביל עורך סקר ברפתות ודוגם ממיכלי החלב (2400 בדיקות לאורך השנה) לנוכחות חומרים מעכבים ,חומרי הדברה וחומרים נוספים בהתאם לדרישות בארץ ובעולם.

7. תרופות לשימוש וטרינרי חומרי הדברה והורמונים.

שימוש באנטיביוטיקה נועד לשמור על בריאות בעלי החיים ורווחתם .

אנטיביוטיקה ניתנת לבעלי חיים רק כשהם חולים. כך למשל, כאשר לפרות יש דלקות בעטינים מטפלים בהם באמצעות מתן אנטיביוטיקה כדי למנוע סבל מיותר וכן להחזירם במהירות האפשרית ליצור חלב בריא. מקנה מטופל באנטיביוטיקה חייב להיות מסומן ומופרד משאר העדר והחלב אינו מגיע למיכל הכללי. בכל מקרה, עורכים השירותים הוטרינרים של משרד החקלאות ביקורות פתע ושולחים דגימות חלב למעבדה. אם מוצאים שאריות של אנטיביוטיקה במדגמים, פוסלים את הבשר והחלב לשיווק והחקלאי נקנס.

" בארץ כל תרופה לשימוש וטרינרי בחיות מייצרות מזון חייבת לקבל אישור מקדים לשימוש על ידי משרד הבריאות ומספר רישוי על ידי השירותים הוטרינרים – משרד החקלאות.

קיימת ועדה בין משרדית (משרד החקלאות, משרד הבריאות ,השירותים הוטרינרים) שמאשרת שימוש בתרופות בבע"ח שמוצריהם נצרכים ע"י האדם .

על כל תווית של כל תרופה חייב להיות המידע הכתוב הבא:

שם התרופה, מינון מומלץ, לאיזה  יעוד, לאיזה בע"ח ,זמן שאריות בבשר ובחלב (על החקלאי נאסר למכור את בעל החיים או לשווק את החלב בתקופה זו) .

בנוסף לכך ובאופן ייחודי ורק בארץ חולקו למגדלים (בתשלום מסובסד) ערכות הבודקות שאריות אנטיביוטיקה בחלב כבר ברפת עצמה. בנוסף ולחילופין יכול גם כל מגדל לשלוח למחלבה בחינם דגימות חלב לצורך ביצוע הבדיקה לחלב חשוד.

– הורמונים: דינם כדין תרופות . בארץ כל הורמון שמשמש לשימוש וטרינרי צריך רישוי של השירות הווטרינרי המאשר את נושא בריאות הציבור ובטיחות השימוש במוצר.

בארץ השימוש בהורמונים מגבירי יצור חלב אסור לשימוש מאז ומתמיד.

ההורמונים שמותרים לשימוש בישראל הם רק כאלו בעלי מספר רישוי , שאינם מסוכנים לבני אדם ואינם מופרשים בחלב או בבשר.

– חומרי הדברה: אכיפה- משרד החקלאות ומשרד הבריאות במסגרת הבדיקות האקראיות (ממוצרי חלב –משרד הבריאות) וממיכלי החלב (משרד החקלאות –במסגרת הסקר השנתי) דוגמים ובודקים את החלב לסדרה שלמה של בדיקות הכוללות חומרים מעכבים, רעלנים ומתכות כבדות. תוצאות הסקרים והממצאים מובאים לידיעת שני המשרדים המשתפים פעולה לניטור קבוע של החלב הגולמי מוצריו.