מיקופלסמה בצאן (עיזים וכבשים)

מיקופלסמה בצאן (עיזים וכבשים)

לאחרונה אובחנו מספר משקי עיזים עם התפרצויות של מיקופלסמה אגלקטיא .

מהי המיקופלסמה?

מדובר בגורם פתוגני, בין-כלאיים בין חיידק לוירוס, הנפוץ באזור הים-התיכון ובמדינות נוספות כמו הודו, פקיסטן ומדינות ברה"מ לשעבר. רב ההתפרצויות מתרחשות בחודשי האביב/קיץ בזמן ההמלטות ושיא התחלובה.

בצאן נגוע יתכנו מספר מופעים – ממצב של נשאות ללא כל סימנים קלינים, דרך מחלה חריפה ועד למוות. המצב המסוכן ביותר הינו מצב הנשאות שכן אז הצאן אינו חולה חיצונית אך מפריש את המיקופלסמה בהפרשות הגוף ומדביק בעלי-חיים חדשים.

המחלה הקלינית יכולה להתבטא במספר צורות, אף אחת מהן אינה יחודית למיקופלסמה: דלקות עטין, דלקות ריאות, דלקות עיניים, דלקות פרקים והפלות. הפגיעה בעטין תגרם לירידה בתנובה.

חשוב לדעת כי המיקופלסמה יכולה להמצא ולשרוד בכל מקום– ברפד, בחלב, במים, במזון ועל ידי החולב גם.

חלב נגוע יגרם להמשך שרשרת ההדבקה בזמן החליבה במכון ודרך הגמעה של טלאים/גדיים.

בספרות מתוארים מקרים של הצלחה חלקית בטיפול אנטיביוטי במידה ונעשה בשלב מוקדם, אך גם אז בעיית הנשאים (שאינם מראים סימני מחלה כלשהם) אינה נפתרת.

אבחון מעבדתי נעשה בשתי שיטות:

1. בדיקת דם לנוגדנים או לחומר הגנטי של המיקופלסמה (PCR). לא קיים עדין בארץ.

2. בדיקת חלב למיקופלסמה. (שוללת נוכחות מיקופלסמה בחלב בלבד ולא באיברים אחרים בגוף).

מה ניתן לעשות:

1. להמנע מקניה של צאן בוגר (עיזים וכבשים כולל זכרים).

2. לפני כל קניה ולפני העברת בעלי-חיים חובה לשלוח דגימות חלב למעבדה לאבחון מיקופלסמה.

3. לשלוח דגימות חלב לאחר המלטה.

4. להקפיד על שגרת חליבה היגיינית מלאה.

5. להגמיע טלאים וגדיים בחלב מפוסטר.

6. להיות בקשר קבוע עם צוותי מאל"ה.

בהצלחה

ד"ר מור פריד